דובער רבינוביץ'

הרב דובער רבינוביץ' היה רב חב"די של הערים פאליטשאן בארלאד ויאסי שבבסרביה - רומניה^[1].

תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאביו, החסיד ר' יצחק משה מיאסי, היו ילדים אך כולם נפטרו בצעירותם, הוא ביקש ברכה מאדמו"ר הזקן שאמר לו, שיקרא לבנו על שם המגיד ממעזריטש, ואכן נולד לו ר' דובער שהאריך ימים^[2].

היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.

בין השנים תר"ל - תרל"ד כיהן כרב בעיר פאליטשען בארלאד, בגלל מחלוקת שהיתה בין כמה רבנים, ולאחר שגם בואו יצר מחלוקת בין תומכיו לבין תומכי רב אחר שהיה בעיר, הוצרך לעזוב את העיר. לאחר מכן במשך 28 שנים (תרמ"ו - תרע"ד) הי' רבה של עיר מולדתו - יאסי. במשך השנים נלחם כנגד כמה רפורמות שרצו להכניס ביהדות, והוציא חוברת בשם "נוקמת. נקם ברית", שבגללה הסיבו לו מתנגדיו סבל רב.

לא ידועים על קשרים בינו לאדמו"ר המהר"ש^[3] ואדמו"ר הרש"ב^[4].

נפטר בג' שבט תרע"ד.

פגישתו עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחורף תרס"ז במהלך מסע ווירצבורג, היה צריך אדמו"ר הריי"צ לנסוע לבוקרסט, לענינים פרטיים. אדמו"ר הרש"ב המליץ לו לעבור דרך יאס, אולי יקבל משהו (-סיפורים, כתי"ק של אדמו"ר האמצעי, וכדומה) אצל ר' בער'ל.

ר' בער'ל סיפר לו את סיפור לידתו, וכן סיפר לו, שלמרות שביאס בתקנ"ט הי' רק מנין חסידים, הנה כשהגיעה (בחנוכה) הדיעה על שחרורו של אדמו"ר הזקן ממאסרו - עשו קולע כל בני העיר^[5]. הרבי למד הוראה מהסיפור שאין לחסיד להיות קטן בעיניו, ועליו לדעת שיכול להשפיע על כל סביבתו.

הערות שוליים

↑ מצבתו, בכלל על תולדותיו כתב הרב ישראל ברדה בביטאונו מרחב ג' ע' 51-54, שם נדפס צילום ופיענוח הכתוב במצבה.
↑ לפי נוסח מצבתו שנפטר בגיל שמונים, נולד בשנת תקצ"ד, אך הרבי בשיחת כ' כסלו תשי"ז (על פי תמליל סרט ההקלטה - "שיחות קודש", עמ' קמ"ב8) אמר שמכך שנקרא דובער מוכח שנולד לפני הולדת אדמו"ר האמצעי - תקל"ד, ואם כן יוצא שחי 140 שנים(!) (שהרי נולד אחרי פטירת המגיד ממעזריטש שנפטר בשנת תקל"ג - בהנחה של השיחה שמובאת ב"תורת מנחם" (חלק י"ח, עמ' 301), שינו את הדברים מהוויתם וכתבו שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי על פי שיחת אדמו"ר הריי"צ דלקמן), אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תרצ"ז, עמ' 226 [221]) שסיפר את הסיפור אמר שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי, כי הוא הרי נקרא על שם המגיד, ולפי זה יוצא שנולד לפני תקפ"ח - שנת פטירת אדמו"ר האמצעי, וחי יותר מ-86 שנים.
↑ על פי המסופר בבביטאון המרחב (חלק ג') [עמ' 52] משמע שגם לא היה חסיד קאפוסט (מלבד מה שהוכיח שם (בע' 30) שבכלל היו חסידי ליובאוויטש ביאסי בתקופת אדמו"ר הרש"ב).
↑ לפי חלק מהגירסאות, ייתכן והמפגש של אדמו"ר הריי"צ לא היה רק בהוראת אדמו"ר הרש"ב, אלא של אדמו"ר הרש"ב עצמו ואדמו"ר הריי"צ. ראה בהערת הרב שמואל קראוס "לתולדות החסיד ר' בערל מיאס" בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון גליון תרסט.
↑ ספר השיחות תרצ"ז ע' 226 [211]. תרצ"ט ע' 381 [337]. שיחות קודש תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8.

[1] מצבתו, בכלל על תולדותיו כתב הרב ישראל ברדה בביטאונו מרחב ג' ע' 51-54, שם נדפס צילום ופיענוח הכתוב במצבה.

[2] לפי נוסח מצבתו שנפטר בגיל שמונים, נולד בשנת תקצ"ד, אך הרבי בשיחת כ' כסלו תשי"ז (על פי תמליל סרט ההקלטה - "שיחות קודש", עמ' קמ"ב8) אמר שמכך שנקרא דובער מוכח שנולד לפני הולדת אדמו"ר האמצעי - תקל"ד, ואם כן יוצא שחי 140 שנים(!) (שהרי נולד אחרי פטירת המגיד ממעזריטש שנפטר בשנת תקל"ג - בהנחה של השיחה שמובאת ב"תורת מנחם" (חלק י"ח, עמ' 301), שינו את הדברים מהוויתם וכתבו שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי על פי שיחת אדמו"ר הריי"צ דלקמן), אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תרצ"ז, עמ' 226 [221]) שסיפר את הסיפור אמר שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי, כי הוא הרי נקרא על שם המגיד, ולפי זה יוצא שנולד לפני תקפ"ח - שנת פטירת אדמו"ר האמצעי, וחי יותר מ-86 שנים.

[3] על פי המסופר בבביטאון המרחב (חלק ג') [עמ' 52] משמע שגם לא היה חסיד קאפוסט (מלבד מה שהוכיח שם (בע' 30) שבכלל היו חסידי ליובאוויטש ביאסי בתקופת אדמו"ר הרש"ב).

[4] לפי חלק מהגירסאות, ייתכן והמפגש של אדמו"ר הריי"צ לא היה רק בהוראת אדמו"ר הרש"ב, אלא של אדמו"ר הרש"ב עצמו ואדמו"ר הריי"צ. ראה בהערת הרב שמואל קראוס "לתולדות החסיד ר' בערל מיאס" בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון גליון תרסט.

[5] ספר השיחות תרצ"ז ע' 226 [211]. תרצ"ט ע' 381 [337]. שיחות קודש תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]