19,457
עריכות
(איור) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זקנים_רוקדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים | [[קובץ:זקנים_רוקדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים רוקדים מתוך שמחה והתרוממות הנפש (ציור: זלמן קליימן)]] | ||
[[קובץ:איור ריקוד.jpg|ממוזער|250px|איור של ריקוד חסידי (מאת שלום פייגין)]] | |||
'''שמחה''' בחסידות מובאת כצורך לעבוד את אלוקים מתוך שמחה. בספר התהלים נאמר: "עבדו את ה' בשמחה", פסוק זה הפך לאחד המשפטים העיקריים של החסידות כולה. [[עבודת השם]] צריכה להעשות מתוך שמחה, וכאשר העשייה היא מתוך עצב ודכדוך, היא עלולה להביא לתוצאות לא חיוביות. | '''שמחה''' בחסידות מובאת כצורך לעבוד את אלוקים מתוך שמחה. בספר התהלים נאמר: "עבדו את ה' בשמחה", פסוק זה הפך לאחד המשפטים העיקריים של החסידות כולה. [[עבודת השם]] צריכה להעשות מתוך שמחה, וכאשר העשייה היא מתוך עצב ודכדוך, היא עלולה להביא לתוצאות לא חיוביות. | ||
שורה 14: | שורה 15: | ||
==קבלת היסורים בשמחה== | ==קבלת היסורים בשמחה== | ||
[[קובץ:ריקוד חסידי.jpg|ממוזער|חסידים | [[קובץ:ריקוד חסידי.jpg|ממוזער|חסידים רוקדים]] | ||
כאשר הגיע פעם חסיד ל[[ליובאוויטש]] וזכה לקירוב גדול מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] למרות שלא היה ידוע לבעל דרגה מיוחדת בעבודת השם, תמה על כך [[אדמו"ר המהר"ש]], ולתשובתו השיב לו הצמח צדק: בעל [[יסורים]] כמותו קשה למצוא, והוא מקבל הכל במנוחה וב[[אמונה]] על דרך המובא בגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] ס ע"ב.}} "צריך לקבולי בשמחה", שלקבולי בשמחה אין הכוונה לצאת בריקוד, הוא למדן ומבין חסידות וכולם מבטלים אותו, ולא ניכרת עליו שום התפשטות. וה"צמח צדק" סיים: כזה זכאי שהטוב יבוא אליו בנגלה. כעבור שלוש שנים בא החסיד לליובאוויטש, כשהוא [[עשירות|עשיר]] מופלג, עם מנין חסידים שהוביל עמו על חשבונו{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=155 עמ' ט-י].}}. | כאשר הגיע פעם חסיד ל[[ליובאוויטש]] וזכה לקירוב גדול מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] למרות שלא היה ידוע לבעל דרגה מיוחדת בעבודת השם, תמה על כך [[אדמו"ר המהר"ש]], ולתשובתו השיב לו הצמח צדק: בעל [[יסורים]] כמותו קשה למצוא, והוא מקבל הכל במנוחה וב[[אמונה]] על דרך המובא בגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] ס ע"ב.}} "צריך לקבולי בשמחה", שלקבולי בשמחה אין הכוונה לצאת בריקוד, הוא למדן ומבין חסידות וכולם מבטלים אותו, ולא ניכרת עליו שום התפשטות. וה"צמח צדק" סיים: כזה זכאי שהטוב יבוא אליו בנגלה. כעבור שלוש שנים בא החסיד לליובאוויטש, כשהוא [[עשירות|עשיר]] מופלג, עם מנין חסידים שהוביל עמו על חשבונו{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=155 עמ' ט-י].}}. | ||
עריכות