11,172
עריכות
נעשה ונשמע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(הרחבה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|מקור = [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10511.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תקיא]{{הערה|תצלום המענה נדפס במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 6.}} | |מקור = [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10511.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תקיא]{{הערה|תצלום המענה נדפס במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 6.}} | ||
}} | }} | ||
'''נעשה ונשמע''' | הביטוי '''נעשה ונשמע''' שאמרו בני ישראל לפני [[מתן תורה]] מבטא קבלת עול מוחלטת לה' באמונה שלמה ("נעשה"), זאת לצד חשיבות ההבנה והרגש בתורה ובמצוות ("נשמע"). | ||
== | ==במקורות== | ||
ב[[פרשת יתרו]] המתארת את [[מתן תורה]], מצוטטים בני ישראל כאומרים "נעשה" בלבד: {{ציטוט|וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה|ספר שמות, פרק י"ט, פסוקים ז'-ח'}} | |||
הצירוף "נעשה ונשמע" מובא בהמשך, ב[[פרשת משפטים]]: | |||
{{ציטוט|וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע|ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק ז'}} | |||
הכרזתם של ישראל "נעשה ונשמע" פעלה עניינים נעלים ביותר כפי שמתואר בגמרא: {{ציטוט|דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע|שבת פח, א.}} | |||
אותם כתרים ניטלו מעם ישראל (לפי חלק מן המפרשים) בעקבות [[חטא העגל]], ככתוב: "וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ. וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב"{{הערה|שמות לג, ה-ו.}}. | |||
גישה זו של הקדמת "נעשה" ל"נשמע" מיוחסת במסכת שבת למלאכים: | |||
{{ציטוט|בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה' ל'נשמע', יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?|שבת פח, א.}} | |||
==בתורת החסידות== | |||
למרות שיש חיוב על כל אחד ואחד ללמוד תורה בהבנה והשגה (נשמע) ולהתבונן בשכל האדם "כפי כוחו", "כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע", מכל מקום עצם כח זה שהאדם לומד תורה בהבנה והשגה הרי זה מצד ציווי [[הקב"ה]] [כמו מצוות מעשיות, שקיומם מצד ציווי הקב"ה] נמצא שהלימוד בתורה הוא רק פרט ב"נעשה" (קיום בקבלת עול דוקא עוד ציווי הקב"ה). אבל כאשר לאחרי אמרם "נעשה" הוסיפו "ונשמע" - מוכח, שה"נשמע" הוא (גם) ענין בפני עצמו. | למרות שיש חיוב על כל אחד ואחד ללמוד תורה בהבנה והשגה (נשמע) ולהתבונן בשכל האדם "כפי כוחו", "כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע", מכל מקום עצם כח זה שהאדם לומד תורה בהבנה והשגה הרי זה מצד ציווי [[הקב"ה]] [כמו מצוות מעשיות, שקיומם מצד ציווי הקב"ה] נמצא שהלימוד בתורה הוא רק פרט ב"נעשה" (קיום בקבלת עול דוקא עוד ציווי הקב"ה). אבל כאשר לאחרי אמרם "נעשה" הוסיפו "ונשמע" - מוכח, שה"נשמע" הוא (גם) ענין בפני עצמו. | ||
| שורה 15: | שורה 29: | ||
ולכן בפעם הראשונה אמרו בני ישראל "כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה", שיקיימו ציוויי [[הקב"ה]] כעשיה בלבד, בקבלת עול. ולאחרי זה, בא השלב השני "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", שקיום התורה ומצוות הוא באופן שגם השכל מבין העילוי דתורה ומצוות{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&hilite=4f900e77-8bc0-4cbe-84a3-3520edcd19be&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=230 ח"ג].}}. | ולכן בפעם הראשונה אמרו בני ישראל "כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה", שיקיימו ציוויי [[הקב"ה]] כעשיה בלבד, בקבלת עול. ולאחרי זה, בא השלב השני "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", שקיום התורה ומצוות הוא באופן שגם השכל מבין העילוי דתורה ומצוות{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&hilite=4f900e77-8bc0-4cbe-84a3-3520edcd19be&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=230 ח"ג].}}. | ||
{{שבועות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מתן תורה]] | [[קטגוריה:מתן תורה]] | ||