8,895
עריכות
משה יהודה לייב לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==פרשת המינוי לרבנות== | ==פרשת המינוי לרבנות== | ||
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר, ר' משה אירינשטיין - חסיד [[גור]]: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון. | בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר, ר' משה אירינשטיין - חסיד [[גור]]: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות [[ראש הישיבה]] [[הליטאית|ליטא]] שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון. | ||
לקראת ה'שלושים' לרב יעקב לנדא, חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל". | לקראת ה'שלושים' לרב [[יעקב לנדא]], חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל". | ||
כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא. | כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], לרב מרכז העיר. ידוע כי דעתם של הרב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב דב לנדו, הרב דוד פוברסקי ובנו הרב ברוך דב, לא הייתה נוחה מהמחלוקת נגד הרב לנדא, אך הם חששו להביע דעתם באותה תקופה, והדבר התברר רק שנים לאחר מכן{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"].}}. ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}. | שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], לרב מרכז העיר. ידוע כי דעתם של הרב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב דב לנדו, הרב דוד פוברסקי ובנו הרב ברוך דב, לא הייתה נוחה מהמחלוקת נגד הרב לנדא, אך הם חששו להביע דעתם באותה תקופה, והדבר התברר רק שנים לאחר מכן{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"].}}. ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}. | ||
הרב לנדא היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש עמד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת [[תשס"ו]] חתמו כל אדמו"רי [[בני ברק]] על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא{{מקור}}. | הרב לנדא היה מחשובי [[רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]] עמד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת [[תשס"ו]] חתמו כל אדמו"רי [[בני ברק]] על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא{{מקור}}. | ||
בחודש שבט תשע"ט לקה באירוע מוחי, מאז היה מאושפז, ובמוצאי שבת [[כ"ד אדר שני]] [[תשע"ט]] נפטר. בהלווייה הוכרז שבנו, הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], ישמש כממלא מקום אביו בכל הקשור לניהול ענייני הדת והכשרות בעיר, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. | בחודש שבט תשע"ט לקה באירוע מוחי, מאז היה מאושפז, ובמוצאי שבת [[כ"ד אדר שני]] [[תשע"ט]] נפטר. בהלווייה הוכרז שבנו, הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], ישמש כממלא מקום אביו בכל הקשור לניהול ענייני הדת והכשרות בעיר, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. | ||