4,291
עריכות
(←היסטוריה: או שכן, או שלא...) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 39: | שורה 39: | ||
בתקופה שלאחר [[ג' תמוז]], היו כמה אסיפות טלפוניות של חברי אגודת חסידי חב"ד. באותן אסיפות הוחלט ברורות כי בצוואתו הקדושה של הרבי מוטל הניהול של ליובאוויטש ומוסדותיה על אגודת חסידי חב"ד אולם הצוואה עצמה לא הוראתה לאיש. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שביקש לראות את הצוואה, נתקל בסירוב. בסופו של דבר, המציא לידיו אחד מחברי אגו"ח עותק של הצוואה, ואז התגלה לו כי [[הרבי]] מינה אותו כאחד מההנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. | בתקופה שלאחר [[ג' תמוז]], היו כמה אסיפות טלפוניות של חברי אגודת חסידי חב"ד. באותן אסיפות הוחלט ברורות כי בצוואתו הקדושה של הרבי מוטל הניהול של ליובאוויטש ומוסדותיה על אגודת חסידי חב"ד אולם הצוואה עצמה לא הוראתה לאיש. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שביקש לראות את הצוואה, נתקל בסירוב. בסופו של דבר, המציא לידיו אחד מחברי אגו"ח עותק של הצוואה, ואז התגלה לו כי [[הרבי]] מינה אותו כאחד מההנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. | ||
באסיפה טלפונית שהתקיימה בין חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בערבו של יום חמישי, בשבוע שלאחר ג' תמוז, הוחלט כי למחרת, ביום שישי, בשעה אחת בצהריים, יתקיים שידור מיוחד באמצעות חדר השידורים שבמהלכו עתיד היה הרב [[ניסן מינדל]] למסור את כל פרשת הדברים של הצוואה ולהקריא את הצוואה, כיחיד מבין | באסיפה טלפונית שהתקיימה בין חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בערבו של יום חמישי, בשבוע שלאחר ג' תמוז, הוחלט כי למחרת, ביום שישי, בשעה אחת בצהריים, יתקיים שידור מיוחד באמצעות חדר השידורים שבמהלכו עתיד היה הרב [[ניסן מינדל]] למסור את כל פרשת הדברים של הצוואה ולהקריא את הצוואה, כיחיד מבין השנים שהיה שותף לדברים ונותר בחיים. סיכום זה היה מוצא של פשרה בוויכוח שהתגלע אודות הצוואה, למרות הסיכום המפורש שהיה מוסכם על כולם, טורפד השידור המתוכנן. | ||
כשהרב [[שניאור זלמן גוראריה]] נוכח לראות כי משתררת מגמה של התעלמות מהצוואה, נקט יוזמה אישית ופרסם את הצוואה במתכונתה המלאה בעמודו הראשון של ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]'. בעקבות זאת, החל להינקט קו חדש של הכחשת הצוואה וקביעה לפיה לא הייתה אלא טיוטה ולא משנה אחרונה, מה שהיווה מפנה דרמטי לעומת המוסכמה שהייתה על דעת כולם עד אז כי, בין אם הייתה חתומה ובין אם לאו, היה בצוואה זו גילוי רצונו הקדוש של הרבי. | כשהרב [[שניאור זלמן גוראריה]] נוכח לראות כי משתררת מגמה של התעלמות מהצוואה, נקט יוזמה אישית ופרסם את הצוואה במתכונתה המלאה בעמודו הראשון של ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]'. בעקבות זאת, החל להינקט קו חדש של הכחשת הצוואה וקביעה לפיה לא הייתה אלא טיוטה ולא משנה אחרונה, מה שהיווה מפנה דרמטי לעומת המוסכמה שהייתה על דעת כולם עד אז כי, בין אם הייתה חתומה ובין אם לאו, היה בצוואה זו גילוי רצונו הקדוש של הרבי. |