190
עריכות
תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פרטי התחיה
| שורה 83: | שורה 83: | ||
ומ"ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג"פ אין לו תקנה מבואר בשל"ה{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו"א) בשם מהר"ש אלקב"ץ וז"ל - "ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז"ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב"י ע"ה חשב שהוא ז"ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז"ל הקריב מציאותו" עכ"ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ"א) "כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ"א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח"ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז"ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח"כ הם י"ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו" עכ"ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ"א אבל עדיין יש לו תקנה ע"י גלגול בבהמות וכיו"ב עד שיתוקן. | ומ"ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג"פ אין לו תקנה מבואר בשל"ה{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו"א) בשם מהר"ש אלקב"ץ וז"ל - "ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז"ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב"י ע"ה חשב שהוא ז"ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז"ל הקריב מציאותו" עכ"ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ"א) "כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ"א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח"ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז"ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח"כ הם י"ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו" עכ"ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ"א אבל עדיין יש לו תקנה ע"י גלגול בבהמות וכיו"ב עד שיתוקן. | ||
המובא לעיל מיוסד ברובו על מכתב ארוך{{הערה|אג"ק ח"א עמ'קמא-קנג}} מהרבי שמבאר מ"ש בחסידות שכל אחד מישראל יזכה לתחה"מ, שמוכיח במכתב 1)שהדבר אפשרי 2)וגם שרואים מחז"ל שכן יהיה 3)ושמוכרח שיהיה כן 4)ובסוף מתרץ כל המארז"ל שנראים סותרים לזה, והביאור במכתב מיוסד על נצחיות הנשמה, אבל במכתב{{הערה|אגרות קודש ח"ב עמ' עג}} שכתב הרבי שנתיים אח"כ מציין הרבי למכתב הנ"ל ומוסיף{{הערה|בהערה 15}} - "זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה"ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז"ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו", ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון המד"ש ועה"מ) ואינו צריך להגיע ל"אוצרות של צדקה", וע"כ שה"אוצרות" הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ"י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה"מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין דאפי' פושעי ישראל וכו' כדלהלן ובהערות לקמן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}}. | |||
===גם הגוף יקום=== | ===גם הגוף יקום=== | ||
מבואר בחסידות{{הערה|ראה בארוכה סה"מ הש"ת עמוד 61 ואילך ה'תש"ד ע' 129 ואילך התש"ה ע' 121 ואילך ועוד}} בנוגע תורה ובנ"י דשרש ישראל הוא למעלה משרש התורה (כדאיתא בתדב"א שני דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו) אלא שנש"י נמשכו וירדו בבחינת מציאות בפ"ע כמו הבן ("בנים אתם לה' אלקיכם") שעם היותו מעצמות האב הוא מציאות נבדל, והתורה גם כמו שנמשכה למטה היא מיוחדת עמו ית' ("אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|הובא בתניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, סע"א. תקו"ז ת"ו (כא, ב) תכ"ב (סד, א) ועוד.}}) וזהו הטעם שמעלתן של ישראל שקדמו לתורה נתגלתה ע"י התורה שבתורה נאמר "צו את בני ישראל" "דבר אל בני ישראל" כי הנשמות כמו שהן מצד עצמן להיותן מציאות נבדל השרש שלהם הוא בהעלם משא"כ תורה שהיא חד עם הקב"ה היא בחי' גילוי, וע"י התורה מתגלה גם השרש דישראל {{הערה|ועפ"ז מבאר שם הפסוק "באורך נראה אור" ששני הענינים דבאורך נראה אור הם תורה וישראל אורך היא תורה כנ"ל והאור שנראה ע"י אורך הוא השרש דישראל שמתגלה ע"י התורה ומבאר שעד"ז הוא ב"קומי אורי כי בא אורך" שגילוי מעלת ושרש הגוף הוא ע"י הנשמה}} | |||
ועד"ז נתבאר{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש חי"ח ע' 409 וראה לקו"ש חי"א ע' 5 ואילך וכמובא לקמן }} בענין נשמה וגוף דבנשמות כתיב בנים אתם להוי' אלקיכם ולכן האהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד נשמתם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע"ד אהבת אב לבנו היינו ששרש אהבה זו היא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא"כ האהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה רבן מעלה עצמית אלא מצד זה שהקב"ה בחר בהגוף דישראל בבחירתו חפשית שבחירה זו היא מעצמותו ממש אלא שמעלת הנשמה שהיא בן להקב"ה היא בגילוי משא"כ מעלת הגוף שבו הוא בחירת העצמות היא בהעלם וע"י שהנשמה עובדת עם הגוף מתגלה בו מעלתו בחירת העצמות. | |||
ועפ"ז מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו שיחת יו"ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול להתעורר - למה אני צריך לייגע את עצמי לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתי (ונצחי), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ"מ גדר הגוף (ע"פ תורה{{הערה|שהיותו של הגוף נפסד בצאת הנפש ממנו איננו ענין שהתחדש בו אלא כנאמר עפר אתה ואל עפר תשוב שמפני שעתה "עפר אתה" לכן "ואל עפר תשוב" שכיון ש"שינוי ההוזר לברייתו לא שמיה שינוי" לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא "עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב"? | ועפ"ז מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו שיחת יו"ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול להתעורר - למה אני צריך לייגע את עצמי לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתי (ונצחי), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ"מ גדר הגוף (ע"פ תורה{{הערה|שהיותו של הגוף נפסד בצאת הנפש ממנו איננו ענין שהתחדש בו אלא כנאמר עפר אתה ואל עפר תשוב שמפני שעתה "עפר אתה" לכן "ואל עפר תשוב" שכיון ש"שינוי ההוזר לברייתו לא שמיה שינוי" לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא "עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב"? | ||