8,170
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
היה קרוב משפחתו של הרב [[משה אקסלרוד]] רב ב[[ז'לובין]], הרב משה כתב עליו "שאר בשרי"{{מקור}}.
לאחר ה[[בר מצווה]] בשנת [[תרס"ו]] נכנס ללמוד בבישיבת [[תומכי תמימיםליובאוויטש]], ואילו הוריו היגרו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תרס"ז]], והוא עצמו המשיך את לימודיו בתומכי תמימים במשך ארבע עשרה שנה.
בשנת [[תרע"ח]], לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמת אזרחים ברוסיה שבסופה עלו הבלושבקים הבולשבקים הקומנסטים לשלטון. נעצר יחד עם מספר מבחורי ישיבת ליובאוויטש בחשד לריגול. והיו מעומדים להוצאה להרוג רח"ל, ובנס הצליחו בהשתדלות מיוחדת להציל ולשחררם {{הערה|[[זכרון לבית ישראל]] פרק יג.}}.
ב[[ב' ניסן]] יום ההילולא הראשון של [[אדמו"ר הרש"ב]] שנת [[תרפ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו בת ה[[עיירה]] [[זעמבין]]. על דבר נישואיו כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאביו שהשידוך נכון.
הי' ברשותו "[[ביכל]]" מרבותינו נשיאינו ו[[הרבי]] אף בקש ממנו את הביכל בהזדמנות, תשובתו הייתה שהביכל הוא הדבר היחיד שיש לו מהרבי (כנראה הרבי הרש"ב נ"ע), ומבקש מהרבי אם יוכל להשאירו ברשותו, הרבי אישר לו ואף גער בבחורים שניסו לקחת ממנו ללא רשות{{הערה|פ"א בחורים שהיו במרכז שליחות חמדו לצון ולקחו לר' אברהם אליהו את הביכל מהבית בלא שירגיש, לאחמ"כ הביאו הנ"ל לרבי, המענה מהרבי היה חריף ושיחזירו בלי שירגיש הרב אקסלרוד כלל.}}.
לאחר שהרבי קיבל את הנשיאות, ר' אברהם אליהו התקשר אליו, ואף נטל חלק בהתוועדות קבלת הנשיאות ביב[[י"א שבא שבט]] [[תשי"א]].
במכתב מיום [[ג' אלול]] [[תשי"א]] כותב לו הרבי שיתחזק ב[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ברבים. ורבים היינו אפילו שניים או שלושה יהודים.