אדון עולם: הבדלים בין גרסאות בדף

[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|במאמר ד"ה "אדון עולם" [[תש"ג]] - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך.}} מקשה, כיצד שייך לומר כי הקב"ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי זה היפך הכלל ש[[אין מלך בלא עם]]{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}.

ומבאר זאת על פי מאמרו של [[השל"ה]] בענין גודל השבח של אדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, שמהות האין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, שאמיתת המהות של [[אין סוף]] הוא ב[[עצמותו]] יתברך{{הערה|המשך תרס"ו ע' קסז ואילך. ס"ע קעב. ובכ"מ.}}. על פי זה מבואר מדוע אומרים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא", מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן ש"אדון עולם אשר מלך" הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול בעצמותו יתברך - אמיתית ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו יתברך הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא{{הערה|ראה [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140001#footnoteRef6a3140001 מאמר ד"ה "אדון עולם" ראש השנה תשמ"ג].}}.

"ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא" - מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]]: קטע זה נאמר על הגילוים ד[[ימות המשיח|לעתיד לבוא]] שיאיר בחינת ה[[עצמות ומהות|עצמות]] ד[[אור אין סוף]] כמו שהוא מרומם לבדו. והעולמות לא יהיו במציאות דבר בפני עצמם כי אם יהיה הכל [[אלקות]] ובפרט ב[[נשמה|נשמות]] ישראל שיהיו בבחינת ונחיה לפניו כו'.