שינויים

על המילים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא" מקשה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|במאמר ד"ה "אדון עולם" [[תש"ג]] - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך.}} מקשה, כיצד שייך לומר כי הקב"ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי זה היפך הכלל ש[[אין מלך בלא עם]]{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}.

ומבאר זאת על פי מאמרו של [[השל"ה]] בענין גודל האמור, בגודל השבח של אדון עולם, שאדון עולם בגימטריא [[אין סוף]], שמהות האין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, שאמיתת המהות של [[אין סוף]] הוא ב[[עצמותו]] יתברך{{הערה|המשך תרס"ו ע' קסז ואילך. ס"ע קעב. ובכ"מ.}}. על פי זה מבואר מדוע אומרים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא", מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן ש"אדון עולם אשר מלך" הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול בעצמותו יתברך - אמיתית ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו יתברך הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא{{הערה|ראה [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140001#footnoteRef6a3140001 מאמר ד"ה "אדון עולם" ראש השנה תשמ"ג].}}.

[[רבותינו נשיאנו]] ביארו את תפילת אדון עולם ב[[מאמר|מאמרים]] שנאמרו בקשר ל[[ראש השנה]] בו ממליכים את ה' למלך ומעוררים את הרצון למלוכה - [[בניין המלכות]]. בראש השנה אומרים בתפילה את ברכת "מלכויות" שמהותה היא המשכה מבחינת רוממות העצמות להיות בבחינת רוממות והתנשאות על עם. ומבואר{{הערה|המשך שמח תשמח תרנ"ז. סה"מ תרנ"ז ס"ע קפג ואילך.}}, שעל זה נאמר "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא", כלומר שגם קודם שנתעורר ברצון כביכול להיות מלך על עם, יש כבר בחינת הרוממות וההתנשאות שמצד עצמו. ומבחינה זו ממשיכים בראש השנה, שיתעורר להיות לו רצון למלוכה על עם, שעל זה נאמר "לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא", כלומר כמו שנקרא מלך על עם, שמזה נתהוו ונבראו העולמות, ושמו נקרא עליהם{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-4/306/308.htm מאמר ד"ה אתם ניצבים" תשכ"ה].}}. על המילים "ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא" - מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]]: קטע זה נאמר על הגילוים דשיהיו [[ימות המשיח|לעתיד לבוא]] שיאיר בחינת ה[[עצמות ומהות|עצמות]] דשל [[אור אין סוף]] כמו שהוא מרומם לבדו. והעולמות לא יהיו במציאות דבר בפני עצמם , כי אם יהיה הכל [[אלקות]] ובפרט ב[[נשמה|נשמות]] ישראל שיהיו בבחינת ונחיה לפניו כו'{{מקור}}.