11,687
עריכות
שבת פרה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==בספרות ההלכתית== | ==בספרות ההלכתית== | ||
קריאת פרשת פרה כחלק [[מארבע פרשיות]] הנקראות בחודש אדר, מקורה ב[[תקנות חז"ל|תקנת חז"ל]]{{הערה| [[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}. | קריאת פרשת פרה כחלק [[מארבע פרשיות]] הנקראות בחודש [[אדר]], מקורה ב[[תקנות חז"ל|תקנת חז"ל]]{{הערה|[[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}. | ||
לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף | לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף ל[[פרשת השבוע]], במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת הסמוכה ל[[שבת החודש]] מלפניה{{הערה|ברוב השנים הפשוטות חלה שבת פרה ב[[פרשת כי תשא]], בשבת שבין [[פורים]] ל[[שבת מברכים]] [[ניסן]], מלבד כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, שאז בין פורים לשבת פרה יש 'שבת הפסקה' שבה לא קוראים אף אחת מארבעת הפרשיות.}}. | ||
הקריאה היא בתחילת [[פרשת חוקת]], עד המילים "תטמא עד הערב"{{הערה|[[ספר במדבר]] יט, א – כב.}}. | הקריאה היא בתחילת [[פרשת חוקת]], עד המילים "תטמא עד הערב"{{הערה|[[ספר במדבר]] יט, א – כב.}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה|באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה|הגבהה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}. | במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה|באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה|הגבהה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}. | ||
בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה| | בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת מ[[ספר יחזקאל]] הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה|יחזקאל לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.}}, ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה. | ||
בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו{{הערה|בקביעות רגילה. אך כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, אין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}. | בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו{{הערה|בקביעות רגילה. אך כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, אין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}. | ||
בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים | בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים מיוחדים ויוצרות לרגל השבת המיוחדת. | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||