27,062
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}. | למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}. | ||
בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג | בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}}, והרבי ציין ש[[מנהג]] ישראל הוא שיש שטורעם ללכת לבית הכנסת בשבת פרה לשמוע את קריאתה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 341.}}. | ||
בשבת זו [[הוצאת ספר תורה|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}. | בשבת זו [[הוצאת ספר תורה|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}. |