אין ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 1,462 בתים ,  31 במאי 2022
קטע א' לא קשור לערך; קטע ב' לא כתוב בפרק ל ולא מוכר לי משום מקום
(←‏ענינו: הגהה)
(קטע א' לא קשור לערך; קטע ב' לא כתוב בפרק ל ולא מוכר לי משום מקום)
שורה 6: שורה 6:


כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'.}}, והינו רחוק באין ערוך מהקב"ה. עם זאת, ב[[תניא]]{{הערה|תניא פרק ב'.}} מוסבר, שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם הינה כלשון התניא "חלק א-לוקה ממעל '''ממש'''{{הערה|אדמו"ר הזקן הוסיף את המילה "ממש" לפסוק כדי להדגיש עד כמה נשמתו של האדם מחוברת להקב"ה.}}".  
כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'.}}, והינו רחוק באין ערוך מהקב"ה. עם זאת, ב[[תניא]]{{הערה|תניא פרק ב'.}} מוסבר, שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם הינה כלשון התניא "חלק א-לוקה ממעל '''ממש'''{{הערה|אדמו"ר הזקן הוסיף את המילה "ממש" לפסוק כדי להדגיש עד כמה נשמתו של האדם מחוברת להקב"ה.}}".  
אך [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם, שלא רק ה[[נשמה]] יכולה להיות כלולה בהקב"ה, אלא גם האדם עצמו יכול להיות כלול בה', ומסביר בהמשך שכאשר אדם לומד תורה, הוא נהיה כלול בהקב"ה. ומביא משל, על אדם המחבק מלך, שכשאר מחבק - גם האדם המחבק את המלך, המלך מלובש באותו אדם, וכן המלך המחבק את האדם והאדם מלובש במלך. והנמשל המובא שם הוא, אשר ב[[לימוד תורה]], כאשר היהודי לומד תורה, הוא מלביש עצמו בתורה, ואף התורה מלבישה עצמה ביהודי, ומכיון ש"[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]]", כלומר, שהתורה והקב"ה הינם גוף אחד, מכל מקום יוצא, שהאדם מלביש עצמו באלוקות, וכל זאת למרות שהקב"ה הינו באין ערוך לנבראים, ולא שייך בו כל הבנה והשגה.
עוד מבואר ב[[תניא]]{{הערה|פרק ל' ליקוטי אמרים.}}, אשר [[האבות]], שהינם היוו כ[[מרכבה]] לאלוקות, הייתה להם ברמה מסוימת הבנה ותפיסה באלוקות, אך [[עם ישראל]], שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתם להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה.


==בקדושה==
==בקדושה==
167

עריכות

תפריט ניווט