4,016
עריכות
(←בקדושה: הגהה) |
(←ענינו: הגהה) |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב"ה]] הוא בבחינת "אין ערוך", אשר אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים. | ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב"ה]] הוא בבחינת "אין ערוך", אשר אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים. | ||
כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'.}}, והינו רחוק באין ערוך מהקב"ה. עם זאת, ב[[תניא]]{{הערה|תניא פרק ב'.}} מוסבר, שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם הינה כלשון התניא "חלק | כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'.}}, והינו רחוק באין ערוך מהקב"ה. עם זאת, ב[[תניא]]{{הערה|תניא פרק ב'.}} מוסבר, שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם הינה כלשון התניא "חלק א-לוקה ממעל '''ממש'''{{הערה|אדמו"ר הזקן הוסיף את המילה "ממש" לפסוק כדי להדגיש עד כמה נשמתו של האדם מחוברת להקב"ה.}}". | ||
אך [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם, שלא רק ה[[נשמה]] יכולה להיות כלולה בהקב"ה, אלא גם האדם עצמו יכול להיות כלול בה', ומסביר בהמשך שכאשר אדם לומד תורה, הוא נהיה כלול בהקב"ה. ומביא משל, על אדם המחבק מלך, שכשאר מחבק - גם האדם המחבק את המלך, המלך מלובש באותו אדם, וכן המלך המחבק את האדם והאדם מלובש במלך. והנמשל המובא שם הוא, אשר ב[[לימוד תורה]], כאשר היהודי לומד תורה, הוא מלביש עצמו בתורה, ואף התורה מלבישה עצמה ביהודי, ומכיון ש"[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]]", כלומר, שהתורה והקב"ה הינם גוף אחד, מכל מקום יוצא, שהאדם מלביש עצמו באלוקות, וכל זאת למרות שהקב"ה הינו באין ערוך לנבראים, ולא שייך בו כל הבנה והשגה. | אך [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם, שלא רק ה[[נשמה]] יכולה להיות כלולה בהקב"ה, אלא גם האדם עצמו יכול להיות כלול בה', ומסביר בהמשך שכאשר אדם לומד תורה, הוא נהיה כלול בהקב"ה. ומביא משל, על אדם המחבק מלך, שכשאר מחבק - גם האדם המחבק את המלך, המלך מלובש באותו אדם, וכן המלך המחבק את האדם והאדם מלובש במלך. והנמשל המובא שם הוא, אשר ב[[לימוד תורה]], כאשר היהודי לומד תורה, הוא מלביש עצמו בתורה, ואף התורה מלבישה עצמה ביהודי, ומכיון ש"[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]]", כלומר, שהתורה והקב"ה הינם גוף אחד, מכל מקום יוצא, שהאדם מלביש עצמו באלוקות, וכל זאת למרות שהקב"ה הינו באין ערוך לנבראים, ולא שייך בו כל הבנה והשגה. |