1,461
עריכות
צוואת הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הפולמוס: מניין שהצוואה הוגהה?
(←פתיח: הרבי לא כתב את הצוואה; הבהרה על נידון הפולמוס) |
(←הפולמוס: מניין שהצוואה הוגהה?) |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
הרב גוראריה יצר קשר עם מזכירו של הרבי, הרב [[ניסן מינדל]], שהיה שותף סוד בכתיבת הצוואה והוא אמר בזו הלשון: "אם אתה שואל לדעתי, הנני בטוח במאת האחוזים שזו צוואת הרבי, ואין לי בכך כל ספק, למרות שלא ברור לי אם היא חתומה אם לאו". הרב מינדל אמר דברים ברורים אלו גם בפני ה[[רבנים]] שדנו בנושא, והרב גוראריה החל לפעול בנושא למען קיום הצוואה כלשונה. | הרב גוראריה יצר קשר עם מזכירו של הרבי, הרב [[ניסן מינדל]], שהיה שותף סוד בכתיבת הצוואה והוא אמר בזו הלשון: "אם אתה שואל לדעתי, הנני בטוח במאת האחוזים שזו צוואת הרבי, ואין לי בכך כל ספק, למרות שלא ברור לי אם היא חתומה אם לאו". הרב מינדל אמר דברים ברורים אלו גם בפני ה[[רבנים]] שדנו בנושא, והרב גוראריה החל לפעול בנושא למען קיום הצוואה כלשונה. | ||
רבני חב"ד ברחבי תבל מינו ועד של ארבעה רבנים לדרוש ולחקור בנושא, שהם הרב [[יצחק הכהן הענדל]], הרב [[יהודה קלמן מארלאו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב [[יצחק מאיר הרץ]]. לאחר חקירה ודרישה, שכללה גביית עדויות ובחינה מדוקדקת של העובדות, פירסמו הרבנים גילוי דעת, לפיו הצוואה היא רצונו של הרבי. בין היתר התבססה ההחלטה על עדות של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב פיקרסקי ששימש כעד חתום בצוואה כי הרבי אכן חתם על הצוואה (אלא שלידינו לא הגיע העותק הזה), וקבעו כי הצוואה היא רצונו של הרבי. בפועל, אנשי "אגו"ח" ו"המל"ח" טענו | רבני חב"ד ברחבי תבל מינו ועד של ארבעה רבנים לדרוש ולחקור בנושא, שהם הרב [[יצחק הכהן הענדל]], הרב [[יהודה קלמן מארלאו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב [[יצחק מאיר הרץ]]. לאחר חקירה ודרישה, שכללה גביית עדויות ובחינה מדוקדקת של העובדות, פירסמו הרבנים גילוי דעת, לפיו הצוואה היא רצונו של הרבי. בין היתר התבססה ההחלטה על עדות של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב פיקרסקי ששימש כעד חתום בצוואה כי הרבי אכן חתם על הצוואה (אלא שלידינו לא הגיע העותק הזה), וקבעו כי הצוואה היא רצונו של הרבי. בפועל, אנשי "אגו"ח" ו"המל"ח" טענו שמכיוון שהיא לא חתומה אין לה כל תוקף ולכן הם לא יממשו את צוואת הרבי. לטענה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. | ||
כאשר אלו שהחזיקו את אגודת חסידי חב"ד וה[[מרכז לעניני חינוך]] נקראו לבוא לדין תורה על מנת לברר את טענותיהם לאי קיום רצונו של הרבי, הם סירבו, ומאז הם בגדר ד"לא צייתא לדינא"{{הערה|בתקופת חילוקי דעות בין רבני שכונת קראון הייטס בשנת תש"ע, ביטל הרב אזדבה את הפסק מכמה טעמים ([https://col.org.il/news/54204 אודות הביטול]), אך לאור פסיקת בית הדין שדן בענין הרבנים שלא יהיה תוקף לכל החלטה שתהיה בלא הסכמת שני הרבנים, נטען שלביטול הפסק אין כל תוקף ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54190 פסק הדין]).}}. | כאשר אלו שהחזיקו את אגודת חסידי חב"ד וה[[מרכז לעניני חינוך]] נקראו לבוא לדין תורה על מנת לברר את טענותיהם לאי קיום רצונו של הרבי, הם סירבו, ומאז הם בגדר ד"לא צייתא לדינא"{{הערה|בתקופת חילוקי דעות בין רבני שכונת קראון הייטס בשנת תש"ע, ביטל הרב אזדבה את הפסק מכמה טעמים ([https://col.org.il/news/54204 אודות הביטול]), אך לאור פסיקת בית הדין שדן בענין הרבנים שלא יהיה תוקף לכל החלטה שתהיה בלא הסכמת שני הרבנים, נטען שלביטול הפסק אין כל תוקף ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54190 פסק הדין]).}}. | ||