יוסף אברהם הלר: הבדלים בין גרסאות בדף

לאחר מכן, עבר למשך תקופה לשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] שם היה נוהג להאזין לקלטות של הרבי. בירושלים הכיר גם את החסיד הרב [[אליעזר ננס]] שלמד עמו את תורת חב"ד. כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, הוא היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם בתור [[שד"ר]] של ישיבת תורת אמת. הרב ננס היה מקבל אז הוראות מהמזכירות כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד. חסידים רבים שהשפיעו עליו וגרמו התקרבותו הסופית לחב"ד היו הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]], ממשפיעי אנ"ש בירושלים.

בנישואין ראשונים נשא את מרת שרה טשובא יהודית, ולאחר שנתאלמן בשנת [[תשנ"ב]] נישא הרב בשנית בשנת [[תשע"ג]].

בחודש [[אלול]] [[תש"ל]] נסע לראשונה ל[[הרבי]]. באותה תקופה הוצע לרב הלר לכהן כראש ישיבה מפורסמת בשוויץ, אך כשנכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי עם רעייתו במהלך חודש [[תשרי]] [[תשל"א]] אמר לו הרבי שקבל המשרה תרחיק אותו מחב"ד, והורה כי עליו להישאר בשכונה.

כאשר ביקשו ממנו להצטרף לצוות החינוכי במוסדות חב"ד בירושלים, אמר הרבי כי "אין מי שימלא מקומו כאן".

[[קובץ:הרב הלר בכולל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף אברהם העלר בשיחה עם קבוצת תלמידים בכולל]]

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] כתב, שיש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה, ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם, תוך תמיהה על המורים בעניינים אלו שלא זכינו בהם לש"ך וט"ז, בעוד שבענייני הלכה יראים מלפסוק בעצמם.

בשנת [[תש"ס]] לאחר שנטען בערכאות של עכו"ם שלפסקי בית הדין בקראון הייטס ממשך השנים אין כל תוקף מכיוון שהרב הלר חזר בו מפסקיו, התייצב הרב הלר בבית משפט ואמר שהוא אינו חוזר בו מפסקיו מהיותו משמש כחבר הבד"צ. החל משנת [[תש"ע]], בעקבות פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת [[קראון הייטס]]{{הערה|1=לקריאת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק], [[חב"ד אינפו]].}} הוא אינו משמש יותר רשמית כחבר בבית הדין, ובמקומו מונה הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מאז שעזב את בית הדין אינו עונה בשאלות בהלכות ממונות.

הרב דובר שפות רבות ביניהם אידיש, עברית, אנגלית, אטלקית, וגרמנית שוויצרית.

הרב הלר מוסר שיעורי "חבורה", היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא רק אלו הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי הכולל אינו מיועד ללימוד נושא מסויים, אלא על כל אחד ללמוד את אשר ליבו חפץ.

שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת בהם מוליך את הלומדים מסוגיות הגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד ההלכה למעשה, ושמעם של שיעוריו הולך לפניהם.

הרב מפרסם מפעם לפעם סדרת מאמרים בעניני הלכה בקובץ [[הדרת מלך]] ובקובץ [[אור ישראל]], וכן בקובץ "דברי תורה" שיצא לאור על ידי הכולל שבראשו עומד.

מאז פרישתו מה[[בי"ד]] בשנת [[תנש"א]] הפסיק כמעט להביע דעה פולטית או בכל ענין הקשור למחלוקת, אלא אם כן נוגע הדבר לענייני יראת שמים.

עם זאת, בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים והינו מהמורי-צדק המוכרים בשכונת [[קראון הייטס]].

הרב הלר משמש גם כמורה דרך לרבים מחוץ לשכונת [[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות המתקרבים ל[[ליובאוויטש]].

הרב הלר הינו צאצא ישיר לרבי [[יום טוב ליפמן הלר]], בעל ה'תוספות יום טוב'.

מאז עזב את תפקידו כחבר הבד"צ דשכונת [[קראון הייטס]] בשנת [[תנש"א]], כמעט ואינו מתערב בענינים פולטיים, אך נוהג למסור שיחות ושיעורים בעניני השקפה בפני אברכי הכולל.

בשיחותיו נותן דגש חזק על הצורך לייסד את חיי הבית על לימוד התורה כיסוד חייו של [[חסיד]].

לדעת הרב בלר יש על כל אחד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא כל יום כי היא עיקר התורה שבעל פה, ולא מספיק לימוד ההלכה וכיוצא בזה.

הרב הלר מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודרנזציה, הנקרא בלשונו 'התייוונות'.

מעורר באופן תדיר שחסיד חב"ד הינו מי שמהדר במצוות, ואחרת לא ראוי הוא להימנות על עדת החסידים.

פוסק להתיר שתיית מים בלתי מסוננים בברזים בברוקלין. הרב הלר פסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יצחק רייטפורט]] ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]).

פוסק כמו רוב רבני חב"ד שדין שכונת [[קראון הייטס]] הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל להתיר טלטול בשכונה בשבת, והמטלטל בשבת בקראון הייטס דינו כמחלל שבת בפרהסיא.

פוסק לאסור לגמרי שימוש במים חמים שחוממו בדוד ('בוילר') ביום טוב, וחולק בזה על הנכתב בספר שמירת שבת בשם הגאון ר' [[שלמה זלמן אוירבך]].

בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס ל[[היכר ציר]] לעניין קביעת מזוזה, אלא נוהגים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פסקו גם [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[זלמן שמעון דווארקין]]) - בניגוד לדעת רוב רבני חב"ד בארץ הקודש, ועוד.

בתחילת שנות הנו"ן שלח מספר שאלות אל הרבי בנוגע להתיר [[הפריה מלאכותית]] וזכה למספר תשובות ומענות, כאשר מסקנת הדברים הייתה לשלילה. דין ודברים אלו פורסמו מעל בימות שונות.

בספרו "שלום יהיה" מוכיח נגד דעת ה'ערוך לנר', ופוסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום.

בספר מ"בית חיינו" פרסם ביאור הלכתי למנהג חסידים להתפלל באריכות כסדר אחר חצות באם הקדימו לזה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]].

[[קובץ:הלער - נר תמיד.jpg|ממוזער|הרב הלר מעיין בספר '''נר תמיד''' שיצא לאור בהדרכתו]]