37,399
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
נולד בשנת תש"ז לאביו הרב [[דוד הלוי הלר]]{{הערה|רהיה חסיד פולין ושימש ראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ, וראש ישיבת "ירחי כלה" באירופה. (בערוב ימיו הוא עבר להתגורר בבורו פארק) הרב דוד היה תלמיד של הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], בעל של ה'שרידי אש'.}} המיוחס בן אחר בן לבעל המחבר [[תוי"ט]] הרב יו"ט ליפמאן הלר. בבית אביו נהג להתארח לעיתים תכופות הרב מבריסק הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל, שם התוודעו משפחת הלר לבית בריסק, והביקורים עיצבו את דרך החיים של הרב הלר, וקירב אותו מאוד לדרך הלימוד של בריסק. | נולד בשנת תש"ז לאביו הרב [[דוד הלוי הלר]]{{הערה|רהיה חסיד פולין ושימש ראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ, וראש ישיבת "ירחי כלה" באירופה. (בערוב ימיו הוא עבר להתגורר בבורו פארק) הרב דוד היה תלמיד של הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], בעל של ה'שרידי אש'.}} המיוחס בן אחר בן לבעל המחבר [[תוי"ט]] הרב יו"ט ליפמאן הלר. בבית אביו נהג להתארח לעיתים תכופות הרב מבריסק הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל, שם התוודעו משפחת הלר לבית בריסק, והביקורים עיצבו את דרך החיים של הרב הלר, וקירב אותו מאוד לדרך הלימוד של בריסק. | ||
בתחילה למד ב[[ישיבת סלבוטקה]]. כבר אז הוא נמשך ל[[תורת החסידות]] והיה אז מעיין בספרי חסידות רבים כגון "[[נועם אלימלך]]" ו"מאור שמש". כאשר הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] פתח את ישיבת בריסק שתחתיו{{הערה|ישנם מספר ישיבות בשיטת בריסק בירושלים.}} בחר עשרה תלמידים להתחיל בה את הישיבה שביניהם הרב הלר, מה שגרם לקירוב גדול בינו לבין הראש ישיבה הרב דוד סולובייצ'יק. | בתחילה למד ב[[ישיבת סלבוטקה]]. כבר אז הוא נמשך ל[[תורת החסידות]] והיה אז מעיין בספרי חסידות רבים כגון "[[נועם אלימלך]]" ו"מאור שמש". כאשר הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] פתח את ישיבת בריסק שתחתיו{{הערה|ישנם מספר ישיבות בשיטת בריסק בירושלים.}} בחר עשרה תלמידים להתחיל בה את הישיבה שביניהם הרב הלר, מה שגרם לקירוב גדול בינו לבין הראש ישיבה הרב דוד סולובייצ'יק. | ||
בישיבת בריסק הוא היה לומד עם ב[[חברותא]] עם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שקירב אותו לחב"ד. הרב סולובייצ'יק שחשש שהוא יתקרב לחב"ד, ניסו לקרבו אליו ואף אסר עליו לגדל זקן כאמצעי למניעת התקרבותו לחב"ד. [[הרבי]] מסר לו אליו אז מכתבים דרך הרב שוחט, ואף הגיב על הוראתו של הרב סולובייצ'יק שאסר עליו לגדל זקן ש: "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זה דבר של חסידים". | בישיבת בריסק הוא היה לומד עם ב[[חברותא]] עם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שקירב אותו לחב"ד. הרב סולובייצ'יק שחשש שהוא יתקרב לחב"ד, ניסו לקרבו אליו ואף אסר עליו לגדל זקן כאמצעי למניעת התקרבותו לחב"ד. [[הרבי]] מסר לו אליו אז מכתבים דרך הרב שוחט, ואף הגיב על הוראתו של הרב סולובייצ'יק שאסר עליו לגדל זקן ש: "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זה דבר של חסידים". | ||
שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר מכן, עבר למשך תקופה לשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] שם היה נוהג להאזין לקלטות של הרבי. בירושלים הכיר גם את החסיד [[אליעזר ננס]] שלמד עמו את תורת חב"ד. כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, הוא היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם בתור [[שד"ר]] של ישיבת תורת אמת. הרב ננס היה מקבל אז הוראות ממזכירות כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד. חסידים רבים שהשפיעו עליו וגרמו התקרבותו הסופית לחב"ד היו הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]]. | לאחר מכן, עבר למשך תקופה לשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] שם היה נוהג להאזין לקלטות של הרבי. בירושלים הכיר גם את החסיד [[אליעזר ננס]] שלמד עמו את תורת חב"ד. כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, הוא היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם בתור [[שד"ר]] של ישיבת תורת אמת. הרב ננס היה מקבל אז הוראות ממזכירות כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד. חסידים רבים שהשפיעו עליו וגרמו התקרבותו הסופית לחב"ד היו הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]]. | ||
נישא עם מרת שרה טשובא יהודית. | נישא עם מרת שרה טשובא יהודית. | ||
בחודש [[אלול]] [[תש"ל]] נסע לראשונה ל[[הרבי]]. באותה תקופה הוצע לכהן כראש ישיבה מפורסמת בשוויץ, כשנכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי עם רעייתו ב[[תשרי]] [[תשל"א]], אמר לו הרבי שקבל המשרה תרחיק אותו מחב"ד והורה לו להישאר פה. | בחודש [[אלול]] [[תש"ל]] נסע לראשונה ל[[הרבי]]. באותה תקופה הוצע לכהן כראש ישיבה מפורסמת בשוויץ, כשנכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי עם רעייתו ב[[תשרי]] [[תשל"א]], אמר לו הרבי שקבל המשרה תרחיק אותו מחב"ד והורה לו להישאר פה. | ||
===בקראון הייטס=== | ===בקראון הייטס=== | ||
לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל "[[כולל מנחם]]" לצד הגאון הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב העלער נותן שיעורים. בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את [[מנהגי חב"ד]], ואת מסורת הפסיקה של רבני חב"ד מדורות, וכשנפטר הרב דבורקין ב[[תשמ"ה]] התמנה תחתיו כראש הכולל. נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, המיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים. | לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל "[[כולל מנחם]]" לצד הגאון הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב העלער נותן שיעורים. בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את [[מנהגי חב"ד]], ואת מסורת הפסיקה של רבני חב"ד מדורות, וכשנפטר הרב דבורקין ב[[תשמ"ה]] התמנה תחתיו כראש הכולל. נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, המיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים. | ||
שורה 29: | שורה 30: | ||
לאחר ג' תמוז תשנ"ד כתב, שיש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה, ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם, תוך תמיהה על המורים בעניינים אלו שלא זכינו בהם לש"ך וט"ז, בעוד שבענייני הלכה יראים מלפסוק בעצמם. | לאחר ג' תמוז תשנ"ד כתב, שיש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה, ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם, תוך תמיהה על המורים בעניינים אלו שלא זכינו בהם לש"ך וט"ז, בעוד שבענייני הלכה יראים מלפסוק בעצמם. | ||
בשנת [[תש"ס]] לאחר שנטען בערכאות של עכו"ם | בשנת [[תש"ס]] לאחר שנטען בערכאות של עכו"ם שלפסקי בית הדין בקראון הייטס ממשך השנים אין כל תוקף, מכיוון שהרב הלר חזר בו מפסקיו, התייצב הרב הלר בבית משפט ואמר שהוא אינו חוזר בו מפסקיו מהיותו משמש כחבר הבד"צ. החל משנת [[תש"ע]], בעקבות פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת [[קראון הייטס]]{{הערה|1=לקריאת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק], [[חב"ד אינפו]].}} הוא אינו משמש יותר רשמית כחבר בבית הדין, ובמקומו מונה הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מאז שעזב את בית הדין הוא לא עונה בשאלות בהלכות ממונות. | ||
הרב התחתן שוב לאחר שחיתן את כל ילדיו בתשע"ג. | הרב התחתן שוב לאחר שחיתן את כל ילדיו בתשע"ג. | ||
שורה 48: | שורה 49: | ||
אך בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים. והוא מהמו"ץ הפופלארים בשכונת קראון הייטס. | אך בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים. והוא מהמו"ץ הפופלארים בשכונת קראון הייטס. | ||
הרב גם מורה דרך לרבים מחוץ ל[[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות שמתקרבים ל[[ליובאוויטש]], שרואים בו מנהיג של פשרה, בין העולם החרדי | הרב גם מורה דרך לרבים מחוץ ל[[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות שמתקרבים ל[[ליובאוויטש]], שרואים בו מנהיג של פשרה, בין העולם החרדי לליובאוויטש. | ||
הרב הלר הינו צאצא ישיר להרב ר' [[יום טוב ליפמן הלר]], בעל ה'תוספות יום טוב'. | הרב הלר הינו צאצא ישיר להרב ר' [[יום טוב ליפמן הלר]], בעל ה'תוספות יום טוב'. | ||
שורה 86: | שורה 87: | ||
מפסקיו המפורסמים הוא היתר שתיית מים בברזים בברוקלין. הרב פוסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יצחק רייטפורט]] ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]). | מפסקיו המפורסמים הוא היתר שתיית מים בברזים בברוקלין. הרב פוסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יצחק רייטפורט]] ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]). | ||
פוסק כמו כל רבני חב"ד שדין [[קראון הייטס]] הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל. והמטלטל בשבת | פוסק כמו כל רבני חב"ד שדין [[קראון הייטס]] הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל. והמטלטל בשבת בקראון הייטס דינו כמחלל שבת בפרהסיא עם כל החומרה שבזה. | ||
פוסק לאסור לגמרי שימוש במים מבוילר ביום טוב וחלוק בזה על הנכתב בשמירת שבת בשם הגאון ר' [[שלמה זלמן אוירבך]]. | פוסק לאסור לגמרי שימוש במים מבוילר ביום טוב וחלוק בזה על הנכתב בשמירת שבת בשם הגאון ר' [[שלמה זלמן אוירבך]]. | ||
שורה 94: | שורה 95: | ||
בתחילת שנות הנו"ן ניהל התכתבות עם הרבי בנוגע להתיר [[הפריה מלאכותית]] עם מספר שאלות ומענות, ולאחר כולם אמר הרבי, שהוא לא חושב שכדאי. ההתכתבות התפרסמה מעל בימות שונות. | בתחילת שנות הנו"ן ניהל התכתבות עם הרבי בנוגע להתיר [[הפריה מלאכותית]] עם מספר שאלות ומענות, ולאחר כולם אמר הרבי, שהוא לא חושב שכדאי. ההתכתבות התפרסמה מעל בימות שונות. | ||
בספרו "שלום יהיה" מוכיח נגד דעת הערוך לנר, ופוסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום | בספרו "שלום יהיה" מוכיח נגד דעת הערוך לנר, ופוסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום. | ||
בספר מ"בית חיינו" פרסם ביאור הלכתי למנהג חסידים להתפלל באריכות כסדר אחר חצות באם הקדימו לזה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] וכו' | בספר מ"בית חיינו" פרסם ביאור הלכתי למנהג חסידים להתפלל באריכות כסדר אחר חצות באם הקדימו לזה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] וכו'. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
שורה 111: | שורה 112: | ||
*בנו, הרב ישראל - מוהל בשכונת קראון הייטס ובעיר ניו יורק | *בנו, הרב ישראל - מוהל בשכונת קראון הייטס ובעיר ניו יורק | ||
*בתו, חנה אשת הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה]]. | *בתו, חנה אשת הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה]]. | ||
*בתו, אסתר אשת הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - מג"ש ב[[תומכי תמימים 770]] ובישיבת | *בתו, אסתר אשת הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - מג"ש ב[[תומכי תמימים 770]] ובישיבת אהלי תורה. | ||
*בנו, הרב אפרים הלל - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]] | *בנו, הרב אפרים הלל - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]] | ||
*בנו, הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בלונדון | *בנו, הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בלונדון | ||
שורה 119: | שורה 120: | ||
*בנו, הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת [[אהלי תורה]], קראון הייטס | *בנו, הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת [[אהלי תורה]], קראון הייטס | ||
*בתו, רבקה אשת הרב שלום דובער פרלשטיין - ר"מ ב[[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]. | *בתו, רבקה אשת הרב שלום דובער פרלשטיין - ר"מ ב[[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]. | ||
*בתו, נחמה רייזל אשת הרב יוסף יצחק פרלשטיין - ר"מ | *בתו, נחמה רייזל אשת הרב יוסף יצחק פרלשטיין - ר"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר. | ||
*הרב [[לוי יצחק העלער]] - מגיד שיעור ב[[תומכי תמימים נייאק]]. | *הרב [[לוי יצחק העלער]] - מגיד שיעור ב[[תומכי תמימים נייאק]]. | ||