167
עריכות
אחרון של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרמב"ם פסק שבחג האחרון של פסח אין מברכים [[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]: "כל לילי יום טוב ובליל יום הכפורים אומרים שהחיינו, וב[[שביעי של פסח]] אין מברכין שהחיינו מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח"{{הערה|ההלכות שבת כט, ג.}}. | הרמב"ם פסק שבחג האחרון של פסח אין מברכים [[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]: "כל לילי יום טוב ובליל יום הכפורים אומרים שהחיינו, וב[[שביעי של פסח]] אין מברכין שהחיינו מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח"{{הערה|ההלכות שבת כט, ג.}}. | ||
בחסידות מוסבר הטעם לכך, כיון ש"הימים הראשונים דפסח שייכים לגאולת מצרים, והימים האחרונים – שביעי של פסח ואחרון של פסח – לגאולה העתידה, וכמ"ש הצ"צ שמטעם זה אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח, כיון שיום זה שייך לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה"{{הערה|1= | בחסידות מוסבר הטעם לכך, כיון ש"הימים הראשונים דפסח שייכים לגאולת מצרים, והימים האחרונים – שביעי של פסח ואחרון של פסח – לגאולה העתידה, וכמ"ש הצ"צ שמטעם זה אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח, כיון שיום זה שייך לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה"{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשט"ז. הובא באריכות בלקוטי שיחות חל"ז עמ' 14. ([http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1313&CategoryID=838 השיחה מעובדת]).}}. | ||
== גילוי המשיח באחרון של פסח == | == גילוי המשיח באחרון של פסח == | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בהלכה מובא שביום אחרון של פסח ניתן להקל בחלק מ[[הידורים וחומרות בחג פסח|הזהירויות שנוהגים בהם במשך שאר ימי החג]], מחשש איסור [[חמץ]]{{הערה|1=ראה למשל שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/36.htm#_ftn_2201 סי' תמז, סעיף לו]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/43.htm#_ftn_2201 שם, סעיף מג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/6.htm סי' תנג, סעיף ו]. ועוד.}}. | בהלכה מובא שביום אחרון של פסח ניתן להקל בחלק מ[[הידורים וחומרות בחג פסח|הזהירויות שנוהגים בהם במשך שאר ימי החג]], מחשש איסור [[חמץ]]{{הערה|1=ראה למשל שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/36.htm#_ftn_2201 סי' תמז, סעיף לו]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/43.htm#_ftn_2201 שם, סעיף מג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/6.htm סי' תנג, סעיף ו]. ועוד.}}. | ||
בפועל, נהגו רבותינו נשיאנו להקל באכילת סתם מצות ביום זה (ולא [[מצה שמורה|שמורות]]), אך לאור השינויים שחלו בתהליך האפיה, שהפכו מצות אלו | בפועל, נהגו רבותינו נשיאנו להקל באכילת סתם מצות ביום זה (ולא [[מצה שמורה|שמורות]]), אך לאור השינויים שחלו בתהליך האפיה, שהפכו מצות אלו למהודרות פחטת, הפסיקו להקל בכך גם ביום האחרון{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/16.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצות פשוטות].}}. בנוגע לשתיית [[יי"ש]] מיוחד לפסח (שנאסרה בשאר ימי החג על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]), קרה ו[[אדמו"ר המהר"ש]] השתמש בו ביום האחרון אחר חצות היום, אך אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] קרה שהביאו יי"ש של פסח ביום האחרון וציוה לסלקו מהשולחן{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/18.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, שתיית יי"ש].}}. | ||
יוצאת מן הכלל הינה הזהירות מאכילת [[מצה שרויה]], שלא רק שהקלו רבותינו נשיאנו בכך, אלא דייקו לשרות את המצה בכל סעודה ובכל מאכל{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/17.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצה שרויה].}}, אף שבפסק [[אדמו"ר הזקן]] בנדון נאמר רק "ביום-טוב האחרון - המיקל משום שמחת יום-טוב '''לא הפסיד'''"{{הערה|שו"ת שלו, סימן ו.}}. [[הרבי]] התייחס לנושא בהרחבה והסביר, שהטעם להנהגת רבותינו הייתה כי אכילת מצה שרויה מבטאת את מעלתו הרוחנית של יום זה והקשר שלו לגאולה, שלכן אין צורך בזהירות זו{{הערה|ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ב, שיחת אחרון של פסח.}}. | יוצאת מן הכלל הינה הזהירות מאכילת [[מצה שרויה]], שלא רק שהקלו רבותינו נשיאנו בכך, אלא דייקו לשרות את המצה בכל סעודה ובכל מאכל{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/17.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצה שרויה].}}, אף שבפסק [[אדמו"ר הזקן]] בנדון נאמר רק "ביום-טוב האחרון - המיקל משום שמחת יום-טוב '''לא הפסיד'''"{{הערה|שו"ת שלו, סימן ו.}}. [[הרבי]] התייחס לנושא בהרחבה והסביר, שהטעם להנהגת רבותינו הייתה כי אכילת מצה שרויה מבטאת את מעלתו הרוחנית של יום זה והקשר שלו לגאולה, שלכן אין צורך בזהירות זו{{הערה|ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ב, שיחת אחרון של פסח.}}. | ||