משה צבי נריה: הבדלים בין גרסאות בדף

הנער משה צבי שמח להשתתף בשיעורי החסידות, כיון שעדיין זכר היטב את דבריו של אביו הדגול בשבח תורת החסידות מאז למד בישיבת ‘תומכי תמימים’ בליובאוויטש. “כשספרתי על כך לאבא, שהיה ממשפחת ‘[[מתנגדים]]’, סיפר לי, כי בימי בחרותו נסע לליובאוויטש ושהה שם בימים הנוראים, שכן רצה לעמוד על טיבה של חסידות חב”ד. אבא מסר לי כי שיחותיו בחסידות של ה[[רשב"ץ]], מורו של הרבי הריי”צ מליובאוויטש, טעמם עוד בפיו כנתינתם בשעתם...”, סיפר כעבור שנים הרב נריה.  

הרב נריה נסע משקלוב היישר למוסקבה. באותם ימים הבין כי לא יוכל עוד להמשיך חיים יהודיים בתנאים שכאלו, והוא החל לפעול במרץ כדי לקבל אישורים על מנת לעלות ארצה.  

   

כשהגיע למוסקבה התארח בביתו של אחיו הרב [[יוסף מנקין]]; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע לזיסל בונין, הלא הוא הרב החסיד אלכסנדר בן נון, לימים מידידיו הקרובים: “הכרתי צעיר חב”די בעל פנים טובות ועיניים חומות, אשר גלה גם הוא ממקום תורה מישיבת ‘תומכי תמימים’ בנעוול, שגם היא שתתה את כוס התרעלה ותלמידיה פוזרו”, מספר לימים הרב נריה.  

ואכן ביום [[כ"ג]] [[סיון]] [[תר"צ]] קיבל הרב נריה את האישור לצאת את ברית המועצות, וארבע שנים לאחר מכן יצא אף הרב חנזין את בריה”מ.  

בתו של הרב נריה, הגב’ צילה בר אלי, מספרת כי אכן השניים גרו באותה דירה במשך תקופה ארוכה ואף למדו שעות רבות ביחד. “באחד היומנים של אבא מוזכר דברים שאמר בסעודת שבע ברכות של ידיד. הדברים היו בשם חברו דוד חנזין”.

== עם הרבי ==

במהלך אותן יחידויות הועלו סוגיות בלימוד, והרבי עודדו וסייעו בתפקידיו החינוכיים והציבוריים. פעמים נסבה השיחה על הנהגות ואידיאולגיות שונות, כמו ‘[[אתחלתא דגאולה]]’, צניעות במסגרות הפעילות של בני עקיבא, ועוד.  

על חיבתו לתורת חסידות חב”ד, מוסיף ומספר הרב [[יגאל פיזם]], ראש ישיבת חב”ד בקריות, כי בצעירותו למד בישיבת כפר הרא”ה, וכששאלו התלמידים את הרב נריה מה יוכלו לקנות לו במתנה כמחווה לקראת סוף שנת הלימודים, ענה שישמח מאד אם יקנו לו ספר “[[לקוטי תורה]]” של אדמו”ר הזקן. כמו כן היה הרב נריה לומד בכל יום את הקטע היומי בספר “[[היום יום]]” שחיבר הרבי.  

רעייתו הרבנית רחל אף היא מספרת כי בשבתות היה [[ספר התניא]] מונח על שולחנו.  

== הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים ==

בחודש [[אייר]] [[תשי"ז]] הגיע הרב נריה ל[[ארה"ב]], כנראה על מנת לבסס את הישיבה שהקים. מסתבר כי הרב נריה עוד לא הכיר כל כך את עבודת גיוס המשאבים, והרבי התגייס כדי לסייע לו בזאת. “הרבי העביר מסרים לאישים עמם היה אמור בעלי הרב להיפגש. הרבי ביקש מהם שיקבלו אותו בסבר פנים יפות ויסייעו לו”, מספרת רעייתו הרבנית רחל.  

על עזרה זו אפשר ללמוד מתוך עיון במכתביו של הרבי אל הרב נריה. ממכתבים אלו עולה כי השתדלות זו להשגת תקציבים עבור ישיבות בני עקיבא, נמשכה גם בשנים שלאחר מכן. במכתב מה’ מנחם אב [[תשי"ח]] כותב הרבי בשולי הגילון: “אתעניין לדעת באם נפגשו עם חברי הסתדרות הרבנים, שביקרו במשך חדשים שעברו באה”ק ת”ו, מתאים למכתבי לכת”ר מכבר, ואם היו תוצאות לפגישה זו”.  

יש לזכור כי באותם שנים מפא”י שלטה ב[[ארץ הקודש]] שלטון ללא מצרים, והם עשו כל שביכולתם כדי להכניס ילדים רבים ככל האפשר למוסדות שחינכו בחינוך כפרני.  

הרבי השיב לו על כך: “כל זמן שיהיה זה טבוע וקבוע בהכרתך שזהו אסון, אבל זה בא להציל מאסון כבד יותר, תוכל להמשיך בדרכך ובעשייתך... זו השליחות שהוטלה עליכם מלמעלה, וגם אם נתקלים בקשיים, חייבים להתמיד ולהשתדל למלא את השליחות באמונה. היום אין הרבה שעוסקים בהדרכה חינוכית, ואם אתם מצליחים בזה הרי חובתכם להמשיך ולעסוק בכך”.  

ההתועדות החלה לאחר [[תפלת המנחה]] ונמשכה עד קרוב לחצות הלילה, כשבסיומה ברכו [[ברכת המזון]] והתפללו ערבית. כשהבחין הרב נריה כי עבר זמן צאת הכוכבים, החליט שעל פי הדין רצוי יותר לקרוא קריאת שמע של ערבית ולהתפלל ערבית כעת, ולכן יצא בשקט החוצה, התפלל ערבית וחזר להתוועדות. כאשר הרבי ראה אותו בחזרתו, חייך אליו במאור פנים ואמר: “ארויס פון איין ספק, און אריין אין א צווייטען ספק”.

{{הערות שוליים}}