39,916
עריכות
משה צבי נריה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ר' פתחיה ביקש בבחרותו להכיר את עולם החסידות ואורחותיו. באותם ימים שמע על אודות ליובאוויטש בעיר מגוריו [[פולטבה]] שם היתה קהילה חב”דית גדולה. בעקבות סקרנות זו נסע לליובאוויטש לחודשי [[אלול]]-[[תשרי]]. בישיבת “תומכי תמימים” שקד על תלמודו, האזין לשיחות ולמד מאמרי חסידות של האדמו”ר הרש”ב. | ר' פתחיה ביקש בבחרותו להכיר את עולם החסידות ואורחותיו. באותם ימים שמע על אודות ליובאוויטש בעיר מגוריו [[פולטבה]] שם היתה קהילה חב”דית גדולה. בעקבות סקרנות זו נסע לליובאוויטש לחודשי [[אלול]]-[[תשרי]]. בישיבת “תומכי תמימים” שקד על תלמודו, האזין לשיחות ולמד מאמרי חסידות של האדמו”ר הרש”ב. | ||
ר' פתחיה היה תלמיד חכם ושקדן גדול. על משפחתו, משפחת מנקין המעטירה, אמרו "מנקין - דאס איז דיא סמעטענע פון חארקוב און פאלטרווע" = מנקין היא ‘השמנת’ של הערים חרקוב ופולטבה. | |||
מבני משפחת מנקין היו גם [[תמימים]] וחסידי חב"ד, כמו הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]], מתלמידי [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש. מענף אחר נולדה הרבנית מלכה מנקין, רעייתו של הרב [[אריה לייב ליפסקר]] ע”ה מלוד, אם משפחת ליפסקר. | מבני משפחת מנקין היו גם [[תמימים]] וחסידי חב"ד, כמו הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]], מתלמידי [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש. מענף אחר נולדה הרבנית מלכה מנקין, רעייתו של הרב [[אריה לייב ליפסקר]] ע”ה מלוד, אם משפחת ליפסקר. | ||
| שורה 18: | שורה 16: | ||
== לימוד [[תורה]] בתנאי מחתרת == | == לימוד [[תורה]] בתנאי מחתרת == | ||
לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ”ו]], והוא בן 31, נטל את מקל הנדודים והגיע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת גמורים. | לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ”ו]], והוא בן 31, נטל את מקל הנדודים והגיע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת גמורים. למרות המעקבים והרדיפות מהם סבלו שומרי המצוות באותם ימים, לא נרתע העלם הצעיר משה צבי מנקין (נריה) והמשיך ללמוד יהדות. ולא זו בלבד, אלא שאף החל ללמוד את תורת החסידות - דבר שהיה ‘פסול’ בתכלית בעיני הקומוניסטים, כיון שבכך שייך עצמו ל’שניאורסונים’. | ||
למרות המעקבים והרדיפות מהם סבלו שומרי המצוות באותם ימים, לא נרתע העלם הצעיר משה צבי מנקין (נריה) והמשיך ללמוד יהדות. ולא זו בלבד, אלא שאף החל ללמוד את תורת החסידות - דבר שהיה ‘פסול’ בתכלית בעיני הקומוניסטים, כיון שבכך שייך עצמו ל’שניאורסונים’. | |||
באותם ימים הצטרף עם כמה מחבריו ללימוד חסידות מפי המשפיע הרב אברהם ברוך פבזנר ע”ה. השיעור התקיים מדי יום בשעות הצהריים ב’ליובאוויטשער שטיבל’ של מינסק. את השיעור יזם וארגן ליפא, בן לדיין בעיר בוברויסק, מתלמידי הישיבה. גם הרב נריה היה ממשתתפי השיעור. | באותם ימים הצטרף עם כמה מחבריו ללימוד חסידות מפי המשפיע הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] ע”ה. השיעור התקיים מדי יום בשעות הצהריים ב’ליובאוויטשער שטיבל’ של מינסק. את השיעור יזם וארגן ליפא, בן לדיין בעיר [[בוברויסק]], מתלמידי הישיבה. גם הרב נריה היה ממשתתפי השיעור. | ||
במשך שנה שלמה למדו את | במשך שנה שלמה למדו את [[שער היחוד והאמונה]], ובחודש אלול את [[אגרת התשובה]] יחד עם [[קונטרס התפילה]]. מדי פעם השתתפו התלמידים בהתוועדויות שנערכו בבית הרב פבזנר, שם שמעו דברי חסידות וניגנו ניגונים חסידיים דבקותיים. | ||
הנער משה צבי שמח להשתתף בשיעורי החסידות, כיון שעדיין זכר היטב את דבריו של אביו הדגול בשבח תורת החסידות מאז למד בישיבת ‘תומכי תמימים’ בליובאוויטש. “כשספרתי על כך לאבא, שהיה ממשפחת ‘[[מתנגדים]]’, סיפר לי, כי בימי בחרותו נסע לליובאוויטש ושהה שם בימים הנוראים, שכן רצה לעמוד על טיבה של חסידות חב”ד. אבא מסר לי כי שיחותיו בחסידות של ה[[רשב"ץ]], מורו של הרבי הריי”צ מליובאוויטש, טעמם עוד בפיו כנתינתם בשעתם...”, סיפר כעבור שנים הרב נריה. | הנער משה צבי שמח להשתתף בשיעורי החסידות, כיון שעדיין זכר היטב את דבריו של אביו הדגול בשבח תורת החסידות מאז למד בישיבת ‘תומכי תמימים’ בליובאוויטש. “כשספרתי על כך לאבא, שהיה ממשפחת ‘[[מתנגדים]]’, סיפר לי, כי בימי בחרותו נסע לליובאוויטש ושהה שם בימים הנוראים, שכן רצה לעמוד על טיבה של חסידות חב”ד. אבא מסר לי כי שיחותיו בחסידות של ה[[רשב"ץ]], מורו של הרבי הריי”צ מליובאוויטש, טעמם עוד בפיו כנתינתם בשעתם...”, סיפר כעבור שנים הרב נריה. | ||
בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עזב את ישיבת מינסק ועבר ללמוד בעיר שקלוב, אצל רב העיר הגאון הרב מרדכי פיינשטיין | בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עזב את ישיבת מינסק ועבר ללמוד בעיר שקלוב, אצל רב העיר הגאון הרב מרדכי פיינשטיין (אחיו של הרב [[משה פיינשטיין]], בעל ה”אגרות משה”). למעלה משנה שקד על לימודיו ב[[שקלוב]] עד שקלגסי השלטון הקומוניסטי פשטו על הישיבה. | ||
היה זה ליל [[כ"ג]] ב[[שבט]] [[תר"צ]]. בהיותם שוקדים על תלמודם בבית הכנסת טריבס, התפרצו למקום שני שוטרים, האחד במדים והשני בלבוש אזרחי. השוטר במדים שלף אקדח בתנועה זריזה, וצעק לעברם “אתם אסורים”. בעיצומו של אותו לילה חורפי מושלג הובלו התלמידים אל בנין המשטרה. כיון שחדרי המעצר היו מלאים עד אפס מקום, העבירו את הלילה בחדרי המשרדים. הם המשיכו ללמוד גמרא שהביאו עמם, במסכת [[כתובות]] דף ל’, וכשהתעייפו ישנו שינה חטופה על שולחנות המשרד. בבוקר נלקחו לחקירה ונשאלו לפשר מעשיהם; למי הגיעו, מה חיפשו בעיר, האם רב העיר לימד אותם ועוד שאלות רבות. בני הישיבה הכחישו כל קשר לרב המקומי, וטענו שבאו לשקלוב כיון שידעו כי יש בה ספרי קודש רבים שאין להשיגם במקום אחר. מפאת גילם הצעיר - לרב נריה מלאו 16 שנים- לא נשפטו, אולם נצטוו לחזור כל אחד לעיר מגוריו. | היה זה ליל [[כ"ג]] ב[[שבט]] [[תר"צ]]. בהיותם שוקדים על תלמודם בבית הכנסת טריבס, התפרצו למקום שני שוטרים, האחד במדים והשני בלבוש אזרחי. השוטר במדים שלף אקדח בתנועה זריזה, וצעק לעברם “אתם אסורים”. בעיצומו של אותו לילה חורפי מושלג הובלו התלמידים אל בנין המשטרה. כיון שחדרי המעצר היו מלאים עד אפס מקום, העבירו את הלילה בחדרי המשרדים. הם המשיכו ללמוד גמרא שהביאו עמם, במסכת [[כתובות]] דף ל’, וכשהתעייפו ישנו שינה חטופה על שולחנות המשרד. בבוקר נלקחו לחקירה ונשאלו לפשר מעשיהם; למי הגיעו, מה חיפשו בעיר, האם רב העיר לימד אותם ועוד שאלות רבות. בני הישיבה הכחישו כל קשר לרב המקומי, וטענו שבאו לשקלוב כיון שידעו כי יש בה ספרי קודש רבים שאין להשיגם במקום אחר. מפאת גילם הצעיר - לרב נריה מלאו 16 שנים- לא נשפטו, אולם נצטוו לחזור כל אחד לעיר מגוריו. | ||
| שורה 38: | שורה 34: | ||
כשהגיע למוסקבה התארח בביתו של אחיו הרב [[יוסף מנקין]]; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע לזיסל בונין, הלא הוא הרב החסיד אלכסנדר בן נון, לימים מידידיו הקרובים: “הכרתי צעיר חב”די בעל פנים טובות ועיניים חומות, אשר גלה גם הוא ממקום תורה מישיבת ‘תומכי תמימים’ בנעוול, שגם היא שתתה את כוס התרעלה ותלמידיה פוזרו”, מספר לימים הרב נריה. | כשהגיע למוסקבה התארח בביתו של אחיו הרב [[יוסף מנקין]]; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע לזיסל בונין, הלא הוא הרב החסיד אלכסנדר בן נון, לימים מידידיו הקרובים: “הכרתי צעיר חב”די בעל פנים טובות ועיניים חומות, אשר גלה גם הוא ממקום תורה מישיבת ‘תומכי תמימים’ בנעוול, שגם היא שתתה את כוס התרעלה ותלמידיה פוזרו”, מספר לימים הרב נריה. | ||
באותם ימים ביקר בביתו של הרב אבא דוד גולדפיין, שם פגש בבחור צעיר בשם [[דוד חנזין]], לימים חבר [[בי"ד רבני חב"ד בארה"ק]] וזקן רבני [[אנ”ש]]. לפי עדותו של הרב נריה, הרב חנזין עבר את כל הש”ס כבר בהיותו בן שבע עשרה בלבד. השניים התחבבו זה על זה, וקבעו חברותא בביתו של חנזין שגר עם אמו האלמנה בצ’רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. השניים למדו יחד בעיון מסכת “בבא קמא” ולגירסא מסכת פסחים. | באותם ימים ביקר בביתו של הרב [[אבא דוד גולדפיין]], שם פגש בבחור צעיר בשם [[דוד חנזין]], לימים חבר [[בי"ד רבני חב"ד בארה"ק]] וזקן רבני [[אנ”ש]]. לפי עדותו של הרב נריה, הרב חנזין עבר את כל הש”ס כבר בהיותו בן שבע עשרה בלבד. השניים התחבבו זה על זה, וקבעו חברותא בביתו של חנזין שגר עם אמו האלמנה בצ’רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. השניים למדו יחד בעיון מסכת “בבא קמא” ולגירסא מסכת פסחים. | ||
בזמן שהותו במוסקבה, עשה הרב נריה מאמצים רבים כדי לצאת מברית המועצות. רבים וטובים סייעו לו, ובהם הרב צבי יהודה קוק. כאשר הגיע שלב התשלום על הפספורט, נדרש לשלם שלושים דולר, סכום עתק באותם ימים. הרב נריה פנה לכמה אישים בחו”ל בבקשה שיסייעו לו במימון הפספורט. כעבור זמן מה הגיע מכתב מאדמו”ר הריי”צ ששלח לו את מלא הסכום! | בזמן שהותו במוסקבה, עשה הרב נריה מאמצים רבים כדי לצאת מברית המועצות. רבים וטובים סייעו לו, ובהם הרב צבי יהודה קוק. כאשר הגיע שלב התשלום על הפספורט, נדרש לשלם שלושים דולר, סכום עתק באותם ימים. הרב נריה פנה לכמה אישים בחו”ל בבקשה שיסייעו לו במימון הפספורט. כעבור זמן מה הגיע מכתב מאדמו”ר הריי”צ ששלח לו את מלא הסכום! | ||
| שורה 46: | שורה 42: | ||
הרב נריה התעכב עוד כמה שעות במוסקבה כדי להיפרד מקרובי משפחה ומידידו הרב דוד חנזין. בהגיעו לבית משפחת חנזין הופתעו בני הבית לשמוע את בשורת היציאה. מרוב התרגשות אחז הרב חנזין בידיו ורקד עמו בשמחה רבה. כולם הביעו את תקוותם שבעקבותיו יזכו כולם לצאת בקרוב מברית המועצות. | הרב נריה התעכב עוד כמה שעות במוסקבה כדי להיפרד מקרובי משפחה ומידידו הרב דוד חנזין. בהגיעו לבית משפחת חנזין הופתעו בני הבית לשמוע את בשורת היציאה. מרוב התרגשות אחז הרב חנזין בידיו ורקד עמו בשמחה רבה. כולם הביעו את תקוותם שבעקבותיו יזכו כולם לצאת בקרוב מברית המועצות. | ||
ואכן ביום | ואכן ביום [[כ"ג]] [[סיון]] [[תר"צ]] קיבל הרב נריה את האישור לצאת את ברית המועצות, וארבע שנים לאחר מכן יצא אף הרב חנזין את בריה”מ. | ||
כשהגיע הרב חנזין לארץ, שוב חזרו השניים לקביעות לימודם המשותף. וכך כתב הרב נריה ביומנו מחורף תרצ”ד )אז למד בישיבת מרכז הרב בראשות הראי”ה קוק(: “הגיע דוד חנזין. אני מכירו עוד ממוסקבה. הוא כבר עבר על כל ש”ס. עכשו יגור בדירתי. סבור אני לקבוע איתו זמני לימוד. הוא שקדן ובחור הגון”. | כשהגיע הרב חנזין לארץ, שוב חזרו השניים לקביעות לימודם המשותף. וכך כתב הרב נריה ביומנו מחורף תרצ”ד )אז למד בישיבת מרכז הרב בראשות הראי”ה קוק(: “הגיע דוד חנזין. אני מכירו עוד ממוסקבה. הוא כבר עבר על כל ש”ס. עכשו יגור בדירתי. סבור אני לקבוע איתו זמני לימוד. הוא שקדן ובחור הגון”. | ||
| שורה 52: | שורה 48: | ||
בתו של הרב נריה, הגב’ צילה בר אלי, מספרת כי אכן השניים גרו באותה דירה במשך תקופה ארוכה ואף למדו שעות רבות ביחד. “באחד היומנים של אבא מוזכר דברים שאמר בסעודת שבע ברכות של ידיד. הדברים היו בשם חברו דוד חנזין”. | בתו של הרב נריה, הגב’ צילה בר אלי, מספרת כי אכן השניים גרו באותה דירה במשך תקופה ארוכה ואף למדו שעות רבות ביחד. “באחד היומנים של אבא מוזכר דברים שאמר בסעודת שבע ברכות של ידיד. הדברים היו בשם חברו דוד חנזין”. | ||
== ניחוחות | == ניחוחות חב"דיים בישיבתו של הרב קוק == | ||
עם עלייתו ארצה נכנס הרב נריה ללמוד בישיבת מרכז הרב בראשות הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], ומתורתו התווה ופילס את דרכו הרוחנית. אולם טעמו המתוק של לימוד החסידות עם המשפיע הרב פבזנר וההשתתפות בהתוועדויות לא פג ממנו. במשך השנים ייסד שיעורי חסידות לרוב ולימד את אלפי תלמידיו ניגונים חב”דיים. | |||
הרב נריה לא ראה בכך דרך מנוגדת לשיטת רבו המובהק הרב קוק. אף הוא היה לו קשר חם עם חב”ד (ראה ערך.) | |||
עם | == עם הרבי == | ||
קשר של הרב נריה עם חב”ד בכלל, ועם הרבי בפרט, היה קשר אמיץ וחזק. כבר בשנת תשי”ח אנו מוצאים את הרב נריה מבקש את ברכותיו של הרבי: “זקוק אני להרבה סייעתא דשמייא, ואבקש בזה את כ"ק אדמו"ר שליט"א לזכור אותי לטובה ולברכה”, הוא כותב. ובכלל, הוא הרבה לכתוב לרבי, וביחידויות להן זכה, שהה שעות ארוכות. | |||
קשר של הרב נריה עם חב”ד בכלל, ועם הרבי בפרט, היה קשר אמיץ וחזק. כבר בשנת תשי”ח אנו מוצאים את הרב נריה מבקש את ברכותיו של הרבי: “זקוק אני להרבה סייעתא דשמייא, ואבקש בזה את | |||
במהלך אותן יחידויות הועלו סוגיות בלימוד, והרבי עודדו וסייעו בתפקידיו החינוכיים והציבוריים. פעמים נסבה השיחה על הנהגות ואידיאולגיות שונות, כמו | במהלך אותן יחידויות הועלו סוגיות בלימוד, והרבי עודדו וסייעו בתפקידיו החינוכיים והציבוריים. פעמים נסבה השיחה על הנהגות ואידיאולגיות שונות, כמו ‘[[אתחלתא דגאולה]]’, צניעות במסגרות הפעילות של בני עקיבא, ועוד. | ||
בראיון שהעניק פעם לערוץ 7, סיפר הרב נריה בהתפעלות את רשמיו מהרבי: “אישיות אדירה כזו שממש לא קמה כמותה בדורות האחרונים ביהדות העולם, גאון בנגלה ובנסתר, לא רק מנהיג חב”ד, אלא מפעיל גדול של יהדות העולם; ארגן ושלח חסידים לכל קצווי העולם, הרים את היהדות וקירב רחוקים. הייתי אצלו כמה פעמים והתרשמתי כל כך מן האישיות עצמה, מן המבט שחימם את הלב, התפיסה המהירה והזיכרון הפנומינלי, וכל דבר בהיקף כזה ויכולת כזאת מעל לדבר הטבעי, ומעל לכל, להנהיג ציבור כל כך גדול”. | בראיון שהעניק פעם לערוץ 7, סיפר הרב נריה בהתפעלות את רשמיו מהרבי: “אישיות אדירה כזו שממש לא קמה כמותה בדורות האחרונים ביהדות העולם, גאון בנגלה ובנסתר, לא רק מנהיג חב”ד, אלא מפעיל גדול של יהדות העולם; ארגן ושלח חסידים לכל קצווי העולם, הרים את היהדות וקירב רחוקים. הייתי אצלו כמה פעמים והתרשמתי כל כך מן האישיות עצמה, מן המבט שחימם את הלב, התפיסה המהירה והזיכרון הפנומינלי, וכל דבר בהיקף כזה ויכולת כזאת מעל לדבר הטבעי, ומעל לכל, להנהיג ציבור כל כך גדול”. | ||
על חיבתו לתורת חסידות חב”ד, מוסיף ומספר הרב יגאל פיזם, ראש ישיבת חב”ד בקריות, כי בצעירותו למד בישיבת כפר הרא”ה, וכששאלו התלמידים את הרב נריה מה יוכלו לקנות לו במתנה כמחווה לקראת סוף שנת הלימודים, ענה שישמח מאד אם יקנו לו ספר | על חיבתו לתורת חסידות חב”ד, מוסיף ומספר הרב [[יגאל פיזם]], ראש ישיבת חב”ד בקריות, כי בצעירותו למד בישיבת כפר הרא”ה, וכששאלו התלמידים את הרב נריה מה יוכלו לקנות לו במתנה כמחווה לקראת סוף שנת הלימודים, ענה שישמח מאד אם יקנו לו ספר “[[לקוטי תורה]]” של אדמו”ר הזקן. כמו כן היה הרב נריה לומד בכל יום את הקטע היומי בספר “[[היום יום]]” שחיבר הרבי. | ||
הרב דוד מאיר דרוקמן, רבה של קרית מוצקין, מוסיף ומספר: “כאשר למדתי בכפר | הרב דוד מאיר דרוקמן, רבה של קרית מוצקין, מוסיף ומספר: “כאשר למדתי בכפר הרא"ה ראיתי את הרב נריה לומד בליל ראש השנה בספר “לקוטי תורה” בהתלהבות גדולה. זכורני שבעת שלמדנו עמו בספר הכוזרי אודות מדרגתו של הנביא ודביקות תלמידיו בו, הביא לנו דוגמא מסדר כניסתו של חסיד ליובאוויטש ליחידות אל הרבי... כמו כן זכור לי שהיה מתפלל בסידור חב"ד נוסח האר"י ואף הניח [[תפילין]] נוסח חב"ד. בחדרו הישן בישיבה התנוססו שתי תמונות בלבד, של [[אדמו”ר הזקן]] ושל רבו הגרי”מ חרל”פ”. | ||
רעייתו הרבנית רחל אף היא מספרת כי בשבתות היה ספר התניא מונח על שולחנו. | רעייתו הרבנית רחל אף היא מספרת כי בשבתות היה [[ספר התניא]] מונח על שולחנו. | ||
לימוד החסידות שלימד את תלמידיו, השפיע עליהם רבות. לימים הפכו רבים מהם לחסידי חב”ד מובהקים, וגם אלו שלא היו לחסידים של ממש, ההערכה והקירבה שלהם לחב”ד אינה מוטלת בספק, כפי שמתאר ר’ חיים אלבז, ממקורבי בית חב”ד עפולה: “לאחר שהרב נריה חזר מהרבי, הוא סיפר לנו את דברי הרבי אליו ודיבר עליו בהערכה עצומה. באותה תקופה התחלתי להתקרב לחב”ד, ובמבט לאחור אני מאמין כי בזכות התחושה שחשתי שראש הישיבה שלי מעריץ את הרבי, הסתייע לי להתקרב יותר לחב”ד... | לימוד החסידות שלימד את תלמידיו, השפיע עליהם רבות. לימים הפכו רבים מהם לחסידי חב”ד מובהקים, וגם אלו שלא היו לחסידים של ממש, ההערכה והקירבה שלהם לחב”ד אינה מוטלת בספק, כפי שמתאר ר’ חיים אלבז, ממקורבי בית חב”ד עפולה: “לאחר שהרב נריה חזר מהרבי, הוא סיפר לנו את דברי הרבי אליו ודיבר עליו בהערכה עצומה. באותה תקופה התחלתי להתקרב לחב”ד, ובמבט לאחור אני מאמין כי בזכות התחושה שחשתי שראש הישיבה שלי מעריץ את הרבי, הסתייע לי להתקרב יותר לחב”ד... | ||
== הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים == | == הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים == | ||
| שורה 83: | שורה 78: | ||
על עזרה זו אפשר ללמוד מתוך עיון במכתביו של הרבי אל הרב נריה. ממכתבים אלו עולה כי השתדלות זו להשגת תקציבים עבור ישיבות בני עקיבא, נמשכה גם בשנים שלאחר מכן. במכתב מה’ מנחם אב [[תשי"ח]] כותב הרבי בשולי הגילון: “אתעניין לדעת באם נפגשו עם חברי הסתדרות הרבנים, שביקרו במשך חדשים שעברו באה”ק ת”ו, מתאים למכתבי לכת”ר מכבר, ואם היו תוצאות לפגישה זו”. | על עזרה זו אפשר ללמוד מתוך עיון במכתביו של הרבי אל הרב נריה. ממכתבים אלו עולה כי השתדלות זו להשגת תקציבים עבור ישיבות בני עקיבא, נמשכה גם בשנים שלאחר מכן. במכתב מה’ מנחם אב [[תשי"ח]] כותב הרבי בשולי הגילון: “אתעניין לדעת באם נפגשו עם חברי הסתדרות הרבנים, שביקרו במשך חדשים שעברו באה”ק ת”ו, מתאים למכתבי לכת”ר מכבר, ואם היו תוצאות לפגישה זו”. | ||
כמה חודשים אחר כך - י”א כסלו [[תשי"ט]] - כותב הרבי מכתב ארוך בו הוא מגלה כי פעל למען המוסדות של הרב נריה <REF>היכל מנחם ג עמוד קנא</REF>: “במה שכתב אודות הסתדרות הרבנים ותמיכתם בהמוסד שאשר בהנהלתו, במשך השבועות שעברו איזה פעמים דיברתי בהנוגע להנ”ל. ולפני איזה ימים נתגלה עיכוב חדש בעיני על כל פנים | כמה חודשים אחר כך - י”א כסלו [[תשי"ט]] - כותב הרבי מכתב ארוך בו הוא מגלה כי פעל למען המוסדות של הרב נריה <REF>היכל מנחם ג עמוד קנא</REF>: “במה שכתב אודות הסתדרות הרבנים ותמיכתם בהמוסד שאשר בהנהלתו, במשך השבועות שעברו איזה פעמים דיברתי בהנוגע להנ”ל. ולפני איזה ימים נתגלה עיכוב חדש בעיני על כל פנים ... מובן שבכל זאת המשכתי בדיבורי...”. | ||
הרבי גם מסביר במכתבו מדוע הוא פועל למען ישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה: “ואמרתי גם גלוי הטענה שאני מעוניין ותקותי חזקה שגם הם מעוניינים שמספר הכי גדול יעבור מחינוך שמאלי להמוסד שלו...”. | הרבי גם מסביר במכתבו מדוע הוא פועל למען ישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה: “ואמרתי גם גלוי הטענה שאני מעוניין ותקותי חזקה שגם הם מעוניינים שמספר הכי גדול יעבור מחינוך שמאלי להמוסד שלו...”. | ||
| שורה 100: | שורה 95: | ||
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33569 כתבה] | [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33569 כתבה] | ||
{{הערות שוליים}} | |||