39,916
עריכות
משה צבי נריה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== לימוד [[תורה]] בתנאי מחתרת == | == לימוד [[תורה]] בתנאי מחתרת == | ||
לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ”ו]], והוא בן 31, נטל את מקל הנדודים והגיע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת גמורים. התלמידים הקפידו בצאתם ובבואם על חשאיות גמורה. הם הלכו זוגות זוגות ונזהרו מלהראות בחבורות גדולות. מקום בית הכנסת היה בסמוך לרחוב צדדי שהתאים לנתוני המצב. הבחורים למדו בעזרת הנשים שבקומה השנייה. אחד התלמידים היה יושב ליד החלון ומשקיף על הכניסה להזהיר מפני בואם של זרים. כשהגיע זר, מיד היה משתיק את הלומדים, וראש הישיבה היה יורד בסולם שהוצב במעבר צדדי, בעוד הבחורים ישבו על מקומם ללא מורה, בטענם כי הם נערים הלומדים לבדם. | לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ”ו]], והוא בן 31, נטל את מקל הנדודים והגיע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת גמורים. התלמידים הקפידו בצאתם ובבואם על חשאיות גמורה. הם הלכו זוגות זוגות ונזהרו מלהראות בחבורות גדולות. מקום בית הכנסת היה בסמוך לרחוב צדדי שהתאים לנתוני המצב. הבחורים למדו בעזרת הנשים שבקומה השנייה. אחד התלמידים היה יושב ליד החלון ומשקיף על הכניסה להזהיר מפני בואם של זרים. כשהגיע זר, מיד היה משתיק את הלומדים, וראש הישיבה היה יורד בסולם שהוצב במעבר צדדי, בעוד הבחורים ישבו על מקומם ללא מורה, בטענם כי הם נערים הלומדים לבדם. | ||
| שורה 62: | שורה 58: | ||
הרב נריה לא ראה בכך דרך מנוגדת לשיטת רבו המובהק הרב קוק. אף הוא היה לו קשר חם עם חב”ד, כפי שמספר הרב הראל כהן, מנאמני ביתו של הרב נריה: | הרב נריה לא ראה בכך דרך מנוגדת לשיטת רבו המובהק הרב קוק. אף הוא היה לו קשר חם עם חב”ד, כפי שמספר הרב הראל כהן, מנאמני ביתו של הרב נריה: | ||
קשר של הרב נריה עם חב”ד בכלל, ועם הרבי בפרט, היה קשר אמיץ וחזק. כבר בשנת תשי”ח אנו מוצאים את הרב נריה מבקש את ברכותיו של הרבי: “זקוק אני להרבה סייעתא דשמייא, ואבקש בזה את כ”ק אדמו”ר שליט”א לזכור אותי לטובה ולברכה”, הוא כותב. ובכלל, הוא הרבה לכתוב לרבי, וביחידויות להן זכה, שהה שעות ארוכות. | |||
במהלך אותן יחידויות הועלו סוגיות בלימוד, והרבי עודדו וסייעו בתפקידיו החינוכיים והציבוריים. פעמים נסבה השיחה על הנהגות ואידיאולגיות שונות, כמו ‘אתחלתא דגאולה’, צניעות במסגרות הפעילות של בני עקיבא, ועוד. | |||
בראיון שהעניק פעם לערוץ 7, סיפר הרב נריה בהתפעלות את רשמיו מהרבי: “אישיות אדירה כזו שממש לא קמה כמותה בדורות האחרונים ביהדות העולם, גאון בנגלה ובנסתר, לא רק מנהיג חב”ד, אלא מפעיל גדול של יהדות העולם; ארגן ושלח חסידים לכל קצווי העולם, הרים את היהדות וקירב רחוקים. הייתי אצלו כמה פעמים והתרשמתי כל כך מן האישיות עצמה, מן המבט שחימם את הלב, התפיסה המהירה והזיכרון הפנומינלי, וכל דבר בהיקף כזה ויכולת כזאת מעל לדבר הטבעי, ומעל לכל, להנהיג ציבור כל כך גדול”. | |||
על חיבתו לתורת חסידות חב”ד, מוסיף ומספר הרב יגאל פיזם, ראש ישיבת חב”ד בקריות, כי בצעירותו למד בישיבת כפר הרא”ה, וכששאלו התלמידים את הרב נריה מה יוכלו לקנות לו במתנה כמחווה לקראת סוף שנת הלימודים, ענה שישמח מאד אם יקנו לו ספר “לקוטי תורה” של אדמו”ר הזקן. כמו כן היה הרב נריה לומד בכל יום את הקטע היומי בספר “היום יום” שחיבר הרבי. | |||
הרב דוד מאיר דרוקמן, רבה של קרית מוצקין, מוסיף ומספר: “כאשר למדתי בכפר הרא”ה ראיתי את הרב נריה לומד בליל ראש השנה בספר “לקוטי תורה” בהתלהבות גדולה. זכורני שבעת שלמדנו עמו בספר הכוזרי אודות מדרגתו של הנביא ודביקות תלמידיו בו, הביא לנו דוגמא מסדר כניסתו של חסיד ליובאוויטש ליחידות אל הרבי... כמו כן זכור לי שהיה מתפלל בסידור חב”ד נוסח האר”י ואף הניח תפילין נוסח חב”ד. בחדרו הישן בישיבה התנוססו שתי תמונות בלבד, של אדמו”ר הזקן ושל רבו הגרי”מ חרל”פ”. | |||
רעייתו הרבנית רחל אף היא מספרת כי בשבתות היה ספר התניא מונח על שולחנו. | |||
לימוד החסידות שלימד את תלמידיו, השפיע עליהם רבות. לימים הפכו רבים מהם לחסידי חב”ד מובהקים, וגם אלו שלא היו לחסידים של ממש, ההערכה והקירבה שלהם לחב”ד אינה מוטלת בספק, כפי שמתאר ר’ חיים אלבז, ממקורבי בית חב”ד עפולה: “לאחר שהרב נריה חזר מהרבי, הוא סיפר לנו את דברי הרבי אליו ודיבר עליו בהערכה עצומה. באותה תקופה התחלתי להתקרב לחב”ד, ובמבט לאחור אני מאמין כי בזכות התחושה שחשתי שראש הישיבה שלי מעריץ את הרבי, הסתייע לי להתקרב יותר לחב”ד... | |||
== הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים == | |||
בחודש [[אייר]] [[תשי"ז]] הגיע הרב נריה ל[[ארה"ב]], כנראה על מנת לבסס את הישיבה שהקים. מסתבר כי הרב נריה עוד לא הכיר כל כך את עבודת גיוס המשאבים, והרבי התגייס כדי לסייע לו בזאת. “הרבי העביר מסרים לאישים עמם היה אמור בעלי הרב להיפגש. הרבי ביקש מהם שיקבלו אותו בסבר פנים יפות ויסייעו לו”, מספרת רעייתו הרבנית רחל. | |||
במכתב שכתב הרב נריה לרב שלום דובער וולפא, הוא מספר על כך: כ"ק אדמו"ר גילה בשיחה אתי התענינות מרובה בישיבות בני עקיבא. יצאתי מחדרו בשעה שלוש לפנות בוקר ואחרי כן היו בודאי אנשים נוספים שנכנסו לחדרו, ולמרבית הפלא נודע לי אחר כך, שכבר בשעה שמונה בבוקר, טילפן הרה”ח [[רחמ"א חדקוב]] ז”ל אל הגאון רבי [[ניסן טעלושקין]] זצ”ל (שהיתה לו השפעה בחוגי המזרחי בארה”ב), ואמר לו שהרבי מבקש, שהוא יסייע לי אצל הנהגת “המזרחי”, בהשתדלות למען הישיבות”. | |||
על עזרה זו אפשר ללמוד מתוך עיון במכתביו של הרבי אל הרב נריה. ממכתבים אלו עולה כי השתדלות זו להשגת תקציבים עבור ישיבות בני עקיבא, נמשכה גם בשנים שלאחר מכן. במכתב מה’ מנחם אב [[תשי"ח]] כותב הרבי בשולי הגילון: “אתעניין לדעת באם נפגשו עם חברי הסתדרות הרבנים, שביקרו במשך חדשים שעברו באה”ק ת”ו, מתאים למכתבי לכת”ר מכבר, ואם היו תוצאות לפגישה זו”. | |||
כמה חודשים אחר כך - י”א כסלו [[תשי"ט]] - כותב הרבי מכתב ארוך בו הוא מגלה כי פעל למען המוסדות של הרב נריה <REF>היכל מנחם ג עמוד קנא</REF>: “במה שכתב אודות הסתדרות הרבנים ותמיכתם בהמוסד שאשר בהנהלתו, במשך השבועות שעברו איזה פעמים דיברתי בהנוגע להנ”ל. ולפני איזה ימים נתגלה עיכוב חדש בעיני על כל פנים ]...[ מובן שבכל זאת המשכתי בדיבורי...”. | |||
הרבי גם מסביר במכתבו מדוע הוא פועל למען ישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה: “ואמרתי גם גלוי הטענה שאני מעוניין ותקותי חזקה שגם הם מעוניינים שמספר הכי גדול יעבור מחינוך שמאלי להמוסד שלו...”. | |||
יש לזכור כי באותם שנים מפא”י שלטה ב[[ארץ הקודש]] שלטון ללא מצרים, והם עשו כל שביכולתם כדי להכניס ילדים רבים ככל האפשר למוסדות שחינכו בחינוך כפרני. | |||
באותו ביקור שערך הרב נריה באביב [[תשי”ז]], זכה להכנס ליחידות ארוכה אצל הרבי. במסגרת אותה יחידות דיברו השניים כמובן מאליו על הפעילות במסגרת תנועת בני עקיבא. הרב נריה שטח בפני הרבי את מצוקתו “לא פעם ישנה אצלי נקיפת לב, שהרי יודע אני שתנועת נוער מעורבת, וכמה מההנהגות השגורים בה, אינם כהלכה, ואינם על פי דרכה של תורה”. | |||
הרבי השיב לו על כך: “כל זמן שיהיה זה טבוע וקבוע בהכרתך שזהו אסון, אבל זה בא להציל מאסון כבד יותר, תוכל להמשיך בדרכך ובעשייתך... זו השליחות שהוטלה עליכם מלמעלה, וגם אם נתקלים בקשיים, חייבים להתמיד ולהשתדל למלא את השליחות באמונה. היום אין הרבה שעוסקים בהדרכה חינוכית, ואם אתם מצליחים בזה הרי חובתכם להמשיך ולעסוק בכך”. | |||
במהלך אותו ביקור השתתף הרב נריה ב[[התוועדות]] שהתקיימה ביום ב’ של חג השבועות. לימים הרבה לספר על התפעלותו מהשיחות העמוקות ומההתלהבות של קדושה ששרתה על אלפי הנוכחים - וגם עליו. | |||
ההתועדות החלה לאחר [[תפלת המנחה]] ונמשכה עד קרוב לחצות הלילה, כשבסיומה ברכו [[ברכת המזון]] והתפללו ערבית. כשהבחין הרב נריה כי עבר זמן צאת הכוכבים, החליט שעל פי הדין רצוי יותר לקרוא קריאת שמע של ערבית ולהתפלל ערבית כעת, ולכן יצא בשקט החוצה, התפלל ערבית וחזר להתוועדות. כאשר הרבי ראה אותו בחזרתו, חייך אליו במאור פנים ואמר: “ארויס פון איין ספק, און אריין אין א צווייטען ספק”. | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33569 כתבה] | [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33569 כתבה] | ||