37,397
עריכות
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==שמה== | ==שמה== | ||
אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות ולהגיע לידי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב[[נפש הבהמית]], הנר נמשל ל[[נפש האלוקית]] והפתילה זוהי ה[[תפילה]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.}}, דדבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שב[[מרכבה]]{{הערה| | אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות ולהגיע לידי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב[[נפש הבהמית]], הנר נמשל ל[[נפש האלוקית]] והפתילה זוהי ה[[תפילה]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.}}, דדבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שב[[מרכבה]]{{הערה|שם=נש}}. | ||
עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה ל[[אהבה כמים]]) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"{{הערה|שם=ג|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66}}. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק שלישי עמוד א'שלה}}. | עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה ל[[אהבה כמים]]) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"{{הערה|שם=ג|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66}}. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק שלישי עמוד א'שלה}}. | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
אש המזבח רומזת על עבודת בבחינת אהבה כרשפי אש{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ג עמוד 121}}. ניסוך היין בפנימיותו מסמל על עבודת השם ב[[תפילה]] בבחינת אהבה כרשפי אש{{הערה| תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104}}. וכן שר האופים מסמל על אהבה כרשפי אש בעוד שר המשקים מסמל על [[אהבה כמים]]{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' עמוד 305}}. | אש המזבח רומזת על עבודת בבחינת אהבה כרשפי אש{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ג עמוד 121}}. ניסוך היין בפנימיותו מסמל על עבודת השם ב[[תפילה]] בבחינת אהבה כרשפי אש{{הערה| תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104}}. וכן שר האופים מסמל על אהבה כרשפי אש בעוד שר המשקים מסמל על [[אהבה כמים]]{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' עמוד 305}}. | ||
אצל ה[[אדם]] עצמו האהבה כרשפי אש שוכנת ב[[חלל הימני שבלב]]{{הערה|תניא פרק י"ב}} שנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה{{הערה|שם=תפ}} ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות ב[[פסוקי דזמרה]], [[אהבת עולם]] והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל{{הערה|שם=נש|לקוטי תורה | אצל ה[[אדם]] עצמו האהבה כרשפי אש שוכנת ב[[חלל הימני שבלב]]{{הערה|תניא פרק י"ב}} שנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה{{הערה|שם=תפ}} ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות ב[[פסוקי דזמרה]], [[אהבת עולם]] והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל{{הערה|שם=נש|לקוטי תורה נשא כ"ח, ג.}}. | ||
על-ידי אהבה זו נפעל המשכת אור וגילוי אלוקות שלמעלה מעולם ה[[אצילות]] בעולם הזה{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 68}}, וכן על-ידי עבודה באהבה זו ממשיך מלמעלה בחינת המשכת ה[[אורות בכלים]] שהם האור של [[סדר השתלשלות]]{{הערה|תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253}}. | על-ידי אהבה זו נפעל המשכת אור וגילוי אלוקות שלמעלה מעולם ה[[אצילות]] בעולם הזה{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 68}}, וכן על-ידי עבודה באהבה זו ממשיך מלמעלה בחינת המשכת ה[[אורות בכלים]] שהם האור של [[סדר השתלשלות]]{{הערה|תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253}}. |