446
עריכות
טיט הנידוק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) מ (הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
'''טיט הנידוק''' הוא תערובת של לכלוך, המכיל בין השאר עפר | '''טיט הנידוק''' (או '''הנירוק''' - בתלמוד הירושלמי{{הערה|ברכות פרק ז' משנה א'}}) הוא תערובת לא סמיכה של לכלוך, המכיל בין השאר [[עפר]] ו[[מים]], ואשר אודותיה דנים בתלמוד אם ניתן לצרף אותה לשיעור ארבעים [[סאה]] של [[מקווה]] (בשונה מ'''טיט שאינו נידוק''' שהיא כעין שכבה סמיכה של עיסה ששקעה בתחתית [[מקווה]] מים). | ||
הוא משמש במשניות | |||
הטיט הנירוק הוא משמש במשניות ובשני התלמודים כדוגמא לדבר שלמרות שאינו אמור להיות חלק מהמקווה, מכיון שאינו [[מים]] במלא מובן המילה, ניתן לצרפו לשיעור מקווה אך לא ניתן להתייחס אליו בעצמו כחלק מרכזי במקווה ולטבול בו. | |||
==בברייתא== | ==בברייתא== | ||
ב[[מסכת מקואות]]{{הערה| פ"ב (מ"י)}} נחלקו רבי אליעזר | ב[[מסכת מקואות]]{{הערה| פ"ב (מ"י)}} נחלקו [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]] אודות מקווה שיש בו טיט, ובאים לידי הסכמה בסוג מסויים של טיט, שלפי פירוש התוספות{{הערה|זבחים כב, א ד"ה למעוטי}} הכוונה היא לטיט הנידוק: | ||
{{ציטוטון|מקוה שיש בו מ' סאה וטיט... אם היו המים מצד אחד, מודה [[רבי יהושע]] שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט אמרו? בטיט שהקנה יורד מאיליו בתוכו דברי [[רבי מאיר]], [[רבי יהודה]] אומר מקום שאין קנה המדה עומד. אבא אליעזר [בן דילאי] אומר מקום | {{ציטוטון|מקוה שיש בו מ' סאה וטיט... אם היו המים מצד אחד, מודה [[רבי יהושע]] שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט אמרו? בטיט שהקנה יורד מאיליו בתוכו דברי [[רבי מאיר]], [[רבי יהודה]] אומר מקום שאין קנה המדה עומד. אבא אליעזר [בן דילאי] אומר מקום שה[[משקולת|שקולת]] יורדת. רבי אליעזר אומר היורד בפי חבית. [[רבי שמעון]] אומר היורד ב[[שפופרת הנוד]] [[רבי אליעזר ברבי צדוק]] אומר הנמדד בלוג}}. | ||
==בגמרא== | ==בגמרא== | ||
במסכת זבחים {{הערה|כב א}} מתייחסת הגמרא לכשרותו של טיט הנידוק לגבי [[מקווה]], [[נטילת ידיים]], ורחצת הכהנים ממימי ה[[כיור]], וקובעת כי יש לחלק בין שני דרגות הסמיכות של הטיט: אם הטיט סמיך כל כך, עד שבעלי חיים (כגון [[פרה]] - הדוגמא המובאת בגמרא) אינה שוחה ושותה מתוכו הוא פסול לכל שלושת העניינים הנזכרים. ואם הטיט אינו סמיך, אלא הוא מימי בדרגה שכאשר [[פרה]] רואה אותו היא אינה מהססת להרכין את ראשה ולשתות ממימיו, הוא נחשב כמים, וניתן לצרף אותו לשיעור ארבעים [[סאה]] של מקווה, או לשיעור [[רביעית]] של נטילת ידיים, וכן לשיעור המים שאמור להיות בכיור - כדי נטילת ארבעה [[כהן|כהנים]]. | במסכת זבחים {{הערה|כב א}} מתייחסת הגמרא לכשרותו של טיט הנידוק לגבי [[מקווה]], [[נטילת ידיים]], ורחצת הכהנים ממימי ה[[כיור]], וקובעת כי יש לחלק בין שני דרגות הסמיכות של הטיט: אם הטיט סמיך כל כך, עד שבעלי חיים (כגון [[פרה]] - הדוגמא המובאת בגמרא) אינה שוחה ושותה מתוכו הוא פסול לכל שלושת העניינים הנזכרים. ואם הטיט אינו סמיך, אלא הוא מימי בדרגה שכאשר [[פרה]] רואה אותו היא אינה מהססת להרכין את ראשה ולשתות ממימיו, הוא נחשב כמים, וניתן לצרף אותו לשיעור ארבעים [[סאה]] של מקווה, או לשיעור [[רביעית]] של נטילת ידיים, וכן לשיעור המים שאמור להיות בכיור - כדי נטילת ארבעה [[כהן|כהנים]]. | ||