טיט הנידוק: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[מסכת מקואות]]{{הערה| פ"ב (מ"י)}} נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע אודות מקווה שיש בו טיט, שלפי פירוש התוספות{{הערה|זבחים כב, א ד"ה למעוטי}} הכוונה היא לטיט הנידוק:

==בגמרא==

במסכת זבחים {{הערה|כב א}} מתייחסת  הגמרא לכשרותו של טיט הנידוק לגבי [[מקווה]], [[נטילת ידיים]], ורחצת הכהנים ממימי ה[[כיור]], וקובעת כי יש לחלק בין שני דרגות הסמיכות של הטיט: אם הטיט סמיך כל כך, עד שבעלי חיים (כגון [[פרה]] - הדוגמא המובאת בגמרא) אינה שוחה ושותה מתוכו הוא פסול לכל שלושת העניינים הנזכרים. ואם הטיט אינו סמיך, אלא הוא מימי בדרגה שכאשר [[פרה]] רואה אותו היא אינה מהססת להרכין את ראשה ולשתות ממימיו, הוא נחשב כמים, וניתן לצרף אותו לשיעור ארבעים [[סאה]] של מקווה, או לשיעור [[רביעית]] של נטילת ידיים, וכן לשיעור המים שאמור להיות בכיור - כדי נטילת ארבעה [[כהן|כהנים]].

==בהלכה הפסוקה==

[[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בשו"ת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/2/177/1.htm סימן קעה]}}, בענין מקווה שיש חור בתחתית כותלו לכיוון מקווה אחר, באופן שלאחר מספר שעות חלק גדול ממימי המקווה עתידים לצאת ממנו ולהכנס למקווה השניה, האם יש להחשיב את כל המים שעתידים לצאת כ"זוחלין", והוא קובע כי הדבר תלוי במחלוקת הראשונים האמורה. לפי רבינו שמשון - המקווה יהיה פסול כיון שהטבילה היא גם במים הפסולים שעתידים לצאת, ולפי הרא"ש כל עוד המים לא יצאו ממנו - הם כשרים.