440
עריכות
טיט הנידוק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
שלום עליכם (שיחה | תרומות) מ (הגהה) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) מ (הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
'''טיט הנידוק''' (או '''הנירוק''' - | '''טיט הנידוק''' (או '''הנירוק''' - בלשון הירושלמי{{הערה|ברכות פרק ז' משנה א' וגם בסוכה יט, ב}}) הוא תערובת לא סמיכה של לכלוך, המכיל בין השאר [[עפר]] ו[[מים]], ואשר אודותיה דנים בתלמוד אם ניתן לצרף אותה לשיעור ארבעים [[סאה]] של [[מקווה]] (בשונה מ'''טיט שאינו נידוק''' שהיא כעין שכבה סמיכה של עיסה ששקעה בתחתית [[מקווה]] מים). משמעות המילה '''נדוק''' או '''נרוק''' אחת - {{ציטוטון|'''דק''', שראוי '''להריקו''' מכלי אל כלי}}{{הערה|רש"י על זבחים דף כב א}}. | ||
הטיט הנירוק הוא משמש במשניות ובשני התלמודים כדוגמא לדבר שלמרות שאינו אמור להיות חלק מהמקווה, מכיון שאינו [[מים]] במלא מובן המילה, ניתן לצרפו לשיעור מקווה אך לא ניתן להתייחס אליו בעצמו כחלק מרכזי במקווה ולטבול בו. | הטיט הנירוק הוא משמש במשניות ובשני התלמודים כדוגמא לדבר שלמרות שאינו אמור להיות חלק מהמקווה, מכיון שאינו [[מים]] במלא מובן המילה, ניתן לצרפו לשיעור מקווה אך לא ניתן להתייחס אליו בעצמו כחלק מרכזי במקווה ולטבול בו. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|יט א}} משווה הגמרא בין אויר שהוא פחות משלושה טפחים וכשר ב[[סוכה]] מדין [[לבוד]] לדין [[טיט הנירוק]] בכך שלמרות שניתן לצרפם לשיעור הכשרות (ארבעים סאה של מקווה ושבעה טפחים של סוכה בהתאמה), אסור להשתמש בהם עצמם, וכשם שאסור לטבול בטיט הנירוק עצמו כך אסור לישון מתחת לאויר שבין קורות הסוכה{{הערה|לפי פירושו של תוספות בזבחים כב א ד"ה למעוטי}}. | ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|יט א}} משווה הגמרא בין אויר שהוא פחות משלושה טפחים וכשר ב[[סוכה]] מדין [[לבוד]] לדין [[טיט הנירוק]] בכך שלמרות שניתן לצרפם לשיעור הכשרות (ארבעים סאה של מקווה ושבעה טפחים של סוכה בהתאמה), אסור להשתמש בהם עצמם, וכשם שאסור לטבול בטיט הנירוק עצמו כך אסור לישון מתחת לאויר שבין קורות הסוכה{{הערה|לפי פירושו של תוספות בזבחים כב א ד"ה למעוטי}}. | ||
==בהלכה הפסוקה== | ==בהלכה הפסוקה== | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בשו"ת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/2/177/1.htm סימן קעה]}}, בענין מקווה שיש חור | [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בשו"ת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/2/177/1.htm סימן קעה]}}, בענין מקווה שיש חור בקיר המפריד בינו לבין בור מקווה אחר שלצידו, באופן שלאחר מספר שעות חלק גדול ממימי המקווה עתידים לצאת ממנו ולהכנס למקווה השניה, האם יש להחשיב את כל המים שעתידים לצאת כ"זוחלין", והוא קובע כי הדבר תלוי במחלוקת ראשונים; לפי רבינו שמשון - המקווה יהיה פסול כיון שהטבילה היא גם במים הפסולים שעתידים לצאת, ולפי הרא"ש כל עוד המים לא יצאו ממנו - הם כשרים. | ||
את שיטת הרא"ש הוא מסביר | את שיטת הרא"ש הוא מסביר בכך שיש לדמות את המים הזוחלין לטיט הנירוק, שממנו לומדים שלמרות שהטיט הנירוק אינו נחשב למים באופן גמור לכשעצמו, הרי שאפשר לצרפו למקווה. אם כן אפשר לצרף את המים הזוחלין שבמקווה, למרות שהם פסולים לכשעצמם, מכיון שעתידים לצאת ממנו. | ||
אבל אם רוב מימי המקווה עתידים לצאת ממנו, בצורה כזאת המקווה פסול. ולכן הוא ממליץ לעשות חור בגודל " | אבל אם רוב מימי המקווה עתידים לצאת ממנו, בצורה כזאת המקווה פסול. ולכן הוא ממליץ לעשות חור בגודל "[[כשפופרת הנוד]]" (שיש בו מקום לשני אצבעות מכל כיוון של החור) שיגרום לכך ששני המקוואות יחשבו כאחד, וממילא הזחילה בין אחד לשני לא יחשב כ"זוחלין". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||