1,688
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אף שבכל יום מימי השנה ישנו ציווי לזכור את יציאת מצרים{{הערה|"למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג).}}, ציוותה התורה בליל הסדר להאריך בסיפור יציאת מצרים ולומר זאת בדיבור.
על פי לשון התורה "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור{{הערה|שם=שמות|שמות יג, ח.}}", מצוות סיפור יציאת מצרים בלילה זה מכונה בשם הגדה{{הערה|שם=אבודרהם|אבודרהם, סדר ההגדה ופירושיה, דיבור המתחיל 'ומתחיל'.}}.
משמעות נוספת{{הערה|שם=אבודרהם}} של המילה 'הגדה' הינה על פי לשון התרגום לפסוק "הגדתי היום להשם אלוקיך"{{הערה|דברים כו, ג.}}, שהוא לשון שבח וגדולה{{הערה|בתרגום ירושלמי: "אודינן ושבחינן יומא הדין". שבחית יומא דין}}.
ההנחיות הכלליות לנוסח ההגדה וחלק מהנוסח כפי שמקובל בימינו, מצוי ב[[משנה]] [[מסכת פסחים]]{{הערה|פרק י' משניות ד-ז.}}: "מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו . . מה נשתנה הלילה הזה . . ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה".
"רבן גמליאל היה אומר, כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן, [[קרבן פסח|פסח]], [[מצה]], ו[[מרור]] . . בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר, "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים{{הערה| שם=שמות יג, ח.}}" לפיכך אנחנו חייבין להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה, ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו, הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאלה. ונאמר לפניו, הללויה".
"... [[רבי עקיבא]] אומר: "כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" כו', עד "ברוך אתה ה', גאל ישראל" . . כוס שלישי, מברך על מזונו. רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר".
