12,906
עריכות
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מ (הגהת פתיח) |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]] | |חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]] | ||
}} | }} | ||
'''התפצלות חסידות חב"ד''' | '''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מאורע הדרגתי שהתרחש לאחר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] במהלכו שלושה מבניו (המהרי"ל, הרחש"ז, והמהרי"ן) פתחו חצרות נפרדות מחב"ד-ליובאוויטש בעקבות מחלוקת ביניהם בעניין יורשו של הצמח צדק בנשיאות{{הערה|למרות שכל אחד משלושת האחים טען שהוא ממשיך דרכו של הצמח צדק בשושלת חב"ד והוא מייצג את "חב"ד האמיתית" בית דין שדן בעניין יורשו של הצמח צדק פסק שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו, להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}}. ממשיך דרכו הרשמי של הצמח צדק בליובאוויטש היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]]. ובמקביל אל אדמו"ר המהר"ש כיהנו שלושת אחיו כאדמו"רים: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שפתח את חצרו בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שפתח את חצרו בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שפתח את חצרו בעיירה [[ניעז'ין]]. | ||
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, | במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, ולא נמצא לו יורש. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל. | ||
==רקע== | ==רקע== |
עריכות