חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
===כנס חסידי חב"ד==
{{בעבודה}}
כנס חסידי חב"ד הינו כינוס של כלל חסידי חב"ד ואנ"ש המתקיים בהוראת [[הרבי]] החל משנת [[תשי"ד]].
'''חיסון''' הוא אמצעי ריפוי מונע, שמונע השפעה של גורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות, לפני שהם פוגעים בגוף. תכלית החיסון היא לאמן את מערכת החיסון וללמד אותה להכיר מחוללי מחלות (ובהם פתוגנים), שהמערכת אינה ערוכה להתמודד מולם.
==רקע==
==בהלכה==
כבר משנותיו הראשונות לנשיאות הרבי, התקיים מדי שנה בחודש מרחשוון כינוס לכלל חסידי חב"ד בארה"ק. כינוס זה היה גם הזדמנות להביע ברכת 'בואכם לשלום' לכלל חסידי חב"ד שחזרו מ[[בית חיינו]] לאחר חודש החגים. כינוסים אלו החלו בעידודו ובברכתו של הרבי החל משנת [[תשי"ד]] והיו נערכים אז בחודשי ניסן או אייר ב[[כפר חב"ד]].  משנת [[תשכ"ב]] קיבלו הכינוסים מיימד נוסף של 'ברוכים הבאים' לחוזרים מהרבי. בכינוסים אלו התכנסו כלל חסידי חב"ד מצפון ודרום הארץ והם התקיימו במרכזי חב"ד שונים, בינהם [[כפר חב"ד]], [[תל אביב]], [[ולד[[ ו[[נחלת הר חב"ד]]. בכינוסים היו נואמים נציגים מרחבי הארץ (בטרם היו אז [[בתי חב"ד]]) דו"חותת מפעילותם. הנואמים היו מעודדים את חסידי חב"ד שהשתתפו בכינוס לפעול למען הפצת המעיינות.  
בנטילת חיסון, ישנם שני צדדים: מצד אחד, ישנן חששות לתופעות לוואי כאלו ואחרות העלולות להיווצר כתוצאה מלקיחת החיסון, שהוא הכנסת חומרים פעילים אל תוך הגוף. ונמצא, שמדובר בפעולה
==מענות והתייחסות הרבי לכינוס==
אקטיבית של הכנסה למצב של סיכון מסוים (.בכל נטילת תרופה יש סיכון מסוים, וכידוע שבכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי. אך בשונה מתרופה הניטלת על-ידי האדם כאשר הוא כבר במצב של חולי ואין לו ברירה אלא לנסות להתרפא על ידי סממני רפואה, הרי שהחיסון אינו אלא צעד מניעתי. לכן בזה מתעוררת יותר השאלה האם קיימת בעיתיות בנקיטת צעד אקטיבי של הכנסת חומרים פעילים.). ומצד שני, הניסיון הראה שעל-ידי כך שהקב"ה, ה"בורא רפואות", נתן חכמה בלב הרופאים להמציא החיסונים – מחלות
הכינוסים הראשונים הארציים של צא"ח התקיימו דווקא בחול־המועד פסח (ראה לדוגמה אגרות־קודש כרך ח' עמ' שמ. שם כרך ט' כט; כרך ח"י עמ' שכז). רק בשנת תשכ"ב התקיים הכינוס בחודש מרחשוון, ואז גם קיבל הכינוס מימד ארצי.
שהיו בעבר מדבקות ומסוכנות, כמעט
לקראת הכינוס שיגר הרבי מכתב בכ"ג במרחשוון להנהלת צא"ח ובו נאמר:
ומוגרו לגמרי מן העולם.
{{ציטוט|תוכן=מאשר הנני קבלת המכתב, טופס הזמנות לכנוס התוועדות ארצית לחסידי חב"ד וכו'. ויהי רצון שבכל הםעולות שלהם יתוסף כהנה וכהנה ומתוך שמחה וטוב לבב הפורצים כל הגדרים מניעות ועכובים. והרי עומדים אנו בערב חדש כסלו חדש הגאולה, ועל פי המבואר באגה"ק סי' ד' גם גאולת כל אחד ואחד מענינים המעלימים ומסתירים בעבודתו לקונו, שזהו תכלית בריאתו, וכדברי חז"ל במסכת
קדושין בסופה.
 
בברכה לבשורות טובות ומפורטות.}}


אך על-פי תורה השיקול בנושא זה הוא מדידת סיכון שבנטילת טיפול רפואי מול סיכון באי נטילתו, כאשר הקובעים בזה הם הרופאים השייכים לתחום זה. וכידוע, שעל-פי תורה בכל עניני הרפואה צריכים לשמוע לדעת הרופאים המומחים בתחום{{הערה|ראה שו"ע ונו"כ ושוע"ר או"ח סי' תריח. שוע"ר סי' תריח. שוע"ר סי' שכח, יב.}}, וכלשון הרבי במכתבו{{הערהאגרות קודש ח"י עמ' לו.}}:ידועה הוראת תורתנו תורת חיים על הפסוק ורפא ירפא שניתנה רשות לרופא לרפאות, ובמילא צריך למלאות הוראות רופא מומחה – במקצוע הזה". ועוד{{הערה|ברפואות הוא רק למי ש"מוסמך מהממשלה שיש לו רשות ליתן רפואות לחולאיםלא יהא שם גדול ממנו". וכן גם לפי החתם סופר, כתב שלרופא המומחה לרבים יש סמכות ואחריות גדולה יותר מרופא רגיל, ומכך גם נובעת נאמנותו הגמורה[.
ועל כן, כאשר רוב הרופאים קובעים שהסיכון בנטילת החיסון )אם ישנו( הוא קטן מאוד, ולעומת זאת ילד או אדם מבוגר שאינו מחוסן, הסיכון שלו ושל סביבתו גדול בעשרות אחוזים יותר מהסיכון של
תופעות הלוואי – הרי שלקיחת החיסון היא ה"כלי" הראוי והנכון על-פי תורה להימנע מהמחלה שלשם מניעתה נוטלים ובמצב זה, דעת הפוסקים שהדבר מותר
בוודאות, ואף נכון מאוד לקחת החיסונים אלו.
-----
3 .אגרות קודש ח"י עמ' לו.
4 .יו"ד סי' שלו ס"ב.
.אבן העזר סי' צד.
6 .והיינו חיסוני השגרה שנקבעו כהמלצות ללא
תנאי ובהחלטיות על ידי גורמי הבריאות המקצועיים
)רופאים( בארה"ק.
-----
==תרומות ומעשרות==
==תרומות ומעשרות==
תרומות ומעשרות היא מצווה התלויה בארץ, והיא להפריש תרומות ומעשרות. התורה צוותה להפריש אחוז מסוים מהפירות והירקות  הגדלות בארץ, לקדושה.
תרומות ומעשרות היא מצווה התלויה בארץ, והיא להפריש תרומות ומעשרות. התורה צוותה להפריש אחוז מסוים מהפירות והירקות  הגדלות בארץ, לקדושה.
4,016

עריכות

תפריט ניווט