12,906
עריכות
התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←רקע
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←רקע) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מ (←רקע) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}. | לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}. | ||
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. | בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. | ||