התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, ובהקשר לכך מסופר{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}} שכשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח  בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. מסופר שפעם רצה הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.

מסופר שפעם שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, ור' איסר בער ענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|[[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.

בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בהקשר לכך מסופר שבעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}

בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. בהקשר לכך מסופר שכשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.

גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, ומסופר{{הערה|שם=י"ז}} שכאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.

מסופר שלפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב,  כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.