12,906
עריכות
התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הצוואה, פסק הבית דין והפיצול: הוספת מקור
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←הצוואה, פסק הבית דין והפיצול: הוספת מקור) |
||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}. | לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}. | ||
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין. | לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}. | ||