התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 184: שורה 184:


[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.
[[אדמו"ר הריי"צ]] הרבה להביא בשיחותיו ובספריו סיפורים מאדמור"י וחסידי הענפים השונים, במיוחד סיפורי פלאות על קאפוסט. אדמו"ר הריי"צ סיפר שידוע שברכותיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] התקיימו תמיד והיו הרבה חסידים שהיו מבקשים ממנו ברכות עוד בזמן נשיאותו של [[הצמח צדק]], והיו נושעים{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ז]], עמ' 111}}.
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.


==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==
12,906

עריכות

תפריט ניווט