התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עריכה)
שורה 171: שורה 171:
כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. מאורע משמעותי ביחסים בין החצרות היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}.
כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. מאורע משמעותי ביחסים בין החצרות היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}.
   
   
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השעבה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בים הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] נסע עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]].
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט}} בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.
{{חלונית
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו,כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא
}}
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 35}}.
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 35}}.
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.


==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==
12,906

עריכות

תפריט ניווט