6,031
עריכות
אברהם יהודה חן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[צ'רניגוב]] בשנת [[תרל"ח]] לאביו הרב [[דוד צבי חן]]. כיהן כרב בעיר נובוזיקוב שב[[רוסיה]], וכרב קהילת יהודי צופוט (סמוך לדנציג). אחר כך ברח ל[[פריז]] ומשם עלה ל[[ארץ הקודש]] - תחילה ל[[תל אביב]] ואחר כך ל[[ירושלים]]. | נולד ב[[צ'רניגוב]] בשנת [[תרל"ח]] לאביו הרב [[דוד צבי חן]]. כיהן כרב בעיר נובוזיקוב שב[[רוסיה]], וכרב קהילת יהודי צופוט (סמוך לדנציג). אחר כך ברח ל[[פריז]] ומשם עלה ל[[ארץ הקודש]] - תחילה ל[[תל אביב]] ואחר כך ל[[ירושלים]]. | ||
ברשימותיו<ref>נערך בהוספה מתוך ויקפדיה.</ref> סיפר כי בילדותו ביקר בביתם הרב שלמה הכהן אהרונסון, רב הערים ניז'ין, קייב ותל אביב. הרב שאל את הילד שאלות מהתורה והוא כתבם במחברת "שאלות שנשאלתי מהכהן הגדול", אך המחברת אבדה לו. בצעירותו ביקר בלובביץ' יחד עם אחיו הרב [[מענדל חן]] אצל [[הרבי הרש"ב]], ובה'תרע"ד כששהה בבוברויסק לרגל חתונת אחיו דובער ביקר בחצרו של הרב [[שמריה נח שניאורסון]]], ונעשה כחסיד בחצרו. | ברשימותיו<ref>נערך בהוספה מתוך ויקפדיה.</ref> סיפר כי בילדותו ביקר בביתם הרב שלמה הכהן אהרונסון, רב הערים ניז'ין, קייב ותל אביב. הרב שאל את הילד שאלות מהתורה והוא כתבם במחברת "שאלות שנשאלתי מהכהן הגדול", אך המחברת אבדה לו. בצעירותו ביקר בלובביץ' יחד עם אחיו הרב [[מענדל חן]] אצל [[הרבי הרש"ב]], ובה'תרע"ד כששהה בבוברויסק לרגל חתונת אחיו דובער ביקר בחצרו של הרב [[שמריה נח שניאורסון]]], ונעשה כחסיד בחצרו. | ||
| שורה 10: | שורה 9: | ||
התחנך אצל אביו הרד"ץ והוסמך לרבנות על ידי האדמו"ר מהורניסטייפול והרב יחזקאל ליבשיץ, ומאז עסק גם בלימודים כלליים. בהיותו בן כעשרים התכתב בהלכה עם הרב אריה לייב האפט רבה של קונוטופ, וההתכתבות נדפסה בספרו של הרב האפט "דין ודברים". | התחנך אצל אביו הרד"ץ והוסמך לרבנות על ידי האדמו"ר מהורניסטייפול והרב יחזקאל ליבשיץ, ומאז עסק גם בלימודים כלליים. בהיותו בן כעשרים התכתב בהלכה עם הרב אריה לייב האפט רבה של קונוטופ, וההתכתבות נדפסה בספרו של הרב האפט "דין ודברים". | ||
בה'תרס"ב | בה'תרס"ב נשא את לאה בת משה מינצברג, סוחר עצים עשיר מצ'רקאסי. בתקופה זו כתב חוברת על "צרות ישראל" ובה תיאר את חוויית הנידון למיתה והחוברת אבדה, לימים כתב כי הוא משוכנע שחוברת זו הייתה הטובה מכל אשר כתב בימי חייו. בתחילה ניסה לעסוק במסחר, אך בה'תרס"ט נבחר ברוב קולות לרב העיירה נובוזיבקוב שבפלך צ'רניגוב, בחירתו התפרסמה בעיתון הד הזמן. על רבנותו בעיירה זו, הנהגתו ופסיקותיו כתב ברשימותיו ידידו הרב [[שלמה יוסף זוין]], ששימש גם הוא כרבה של עיירה זו. | ||
בתקופת רבנותו בנובוזיבקוב הוצעה לו משרת רבנות חשובה יותר, אך הוא דחה את ההצעה. באותה תקופה התפרסם כאשר כתב את חיבורו 'היהדות והדם' העוסק במשפט בייליס ומפריך את הטענות נגדו, וחולל רושם רב בציבור, הרב חן פעל וסייע לשחרורו של בייליס ונפגש עם עורך דינו. | בתקופת רבנותו בנובוזיבקוב הוצעה לו משרת רבנות חשובה יותר, אך הוא דחה את ההצעה. באותה תקופה התפרסם כאשר כתב את חיבורו 'היהדות והדם' העוסק במשפט בייליס ומפריך את הטענות נגדו, וחולל רושם רב בציבור, הרב חן פעל וסייע לשחרורו של בייליס ונפגש עם עורך דינו. | ||
פולין וצרפת | ===פולין וצרפת=== | ||
בה'תרע"ט | בה'תרע"ט, בתקופת המהפכה הקומוניסטית, ברח לפולין ועבר לדנציג שבגרמניה שם כיהן כרב העיר צופוט הסמוכה, ורב הקהילה הגרמנית בעיר הרב קלטר היה נוהג להיוועץ בו בהלכה. | ||
בתקופה זו היה בקשרי מכתבים עם הרבי הריי"צ . בגין חילוקי דעות עם תושבים נוצרה התנגדות לעומתו בדאנציג, והוא עבר לפריז שבצרפת, בעיתון "היינט" פורסם מאמר על עזיבתו ומחאה נגד אלו שגרמו לכך. בפריז כיהן ברבנות בבית הכנסת בו התפלל [[הרבי שליט"א]] כששהה בעיר. כשהגיע לעיר הרבי הריי"צ , היה הרב חן דאג לאירוחו. | |||
בה'תרצ"א | בה'תרצ"א הוציא את הספר "למנחמי", ובו דברים על ניחום ופטירה וסיפורים על אביו [[הרד"ץ חן]] ושורשי משפחת חן. הספר הצליח לרגש את הרב יצחק מאיר לוין מנהיג אגודת ישראל, שכתב עליו: | ||
הספר 'למנחמי' רצוף. קראתי פעם שנית ושלישית ואומר לכת"ר, האמת שהייתי רוצה כסדר לקרות בזה הספר ביחוד במצב הרוח שלי עתה... דברים רבים מתאימים לפנימיות שלי, של נפשי ורוחי. חבל שכת"ר לוקח עתה הספר ממני, אולי באיזה מקום אוכל לקבל ספר כזה בטובו להודיעני. | הספר 'למנחמי' רצוף. קראתי פעם שנית ושלישית ואומר לכת"ר, האמת שהייתי רוצה כסדר לקרות בזה הספר ביחוד במצב הרוח שלי עתה... דברים רבים מתאימים לפנימיות שלי, של נפשי ורוחי. חבל שכת"ר לוקח עתה הספר ממני, אולי באיזה מקום אוכל לקבל ספר כזה בטובו להודיעני. | ||
הרבי ביקש מאחד מחסידיו שישלח לו עותק של "למנחמי". | |||
ארץ ישראל | ===ארץ ישראל==== | ||
בה'תרצ"ה (1935) עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב שם היה מראשוני מתפללי בית הכנסת חב"ד ברחוב מונטיפיורי. בה'תרצ"ז (1937) עבר לירושלים והוזמן לכהן כרב 'בית המדרש הרמב"ם', הדבר פורסם בביטאון שערי ציון והוא התברך על מינויו בין היתר מפי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי. | בה'תרצ"ה (1935) עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב שם היה מראשוני מתפללי בית הכנסת חב"ד ברחוב מונטיפיורי. בה'תרצ"ז (1937) עבר לירושלים והוזמן לכהן כרב 'בית המדרש הרמב"ם', הדבר פורסם בביטאון שערי ציון והוא התברך על מינויו בין היתר מפי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי. | ||