6,031
עריכות
אברהם יהודה חן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ברשימותיו סיפר כי בילדותו ביקר בביתם הרב שלמה הכהן אהרונסון, רב הערים ניז'ין, קייב ותל אביב. הרב שאל את הילד שאלות מהתורה והוא כתבם במחברת "שאלות שנשאלתי מהכהן הגדול", אך המחברת אבדה לו. בצעירותו ביקר בלובביץ' יחד עם אחיו הרב [[מענדל חן]] אצל [[הרבי הרש"ב]], ובה'תרע"ד כששהה בבוברויסק לרגל חתונת אחיו דובער ביקר בחצרו של הרב [[שמריה נח שניאורסון]]], ונעשה כחסיד בחצרו. | ברשימותיו<ref>נערך בהוספה מתוך ויקפדיה.</ref> סיפר כי בילדותו ביקר בביתם הרב שלמה הכהן אהרונסון, רב הערים ניז'ין, קייב ותל אביב. הרב שאל את הילד שאלות מהתורה והוא כתבם במחברת "שאלות שנשאלתי מהכהן הגדול", אך המחברת אבדה לו. בצעירותו ביקר בלובביץ' יחד עם אחיו הרב [[מענדל חן]] אצל [[הרבי הרש"ב]], ובה'תרע"ד כששהה בבוברויסק לרגל חתונת אחיו דובער ביקר בחצרו של הרב [[שמריה נח שניאורסון]]], ונעשה כחסיד בחצרו. | ||
התחנך אצל אביו הרד"ץ והוסמך לרבנות על ידי האדמו"ר מהורניסטייפול והרב יחזקאל ליבשיץ, ומאז עסק גם בלימודים כלליים. בהיותו בן כעשרים התכתב בהלכה עם הרב אריה לייב האפט רבה של קונוטופ, וההתכתבות נדפסה בספרו של הרב האפט "דין ודברים". | התחנך אצל אביו הרד"ץ והוסמך לרבנות על ידי האדמו"ר מהורניסטייפול והרב יחזקאל ליבשיץ, ומאז עסק גם בלימודים כלליים. בהיותו בן כעשרים התכתב בהלכה עם הרב אריה לייב האפט רבה של קונוטופ, וההתכתבות נדפסה בספרו של הרב האפט "דין ודברים". | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
בעיתון "דבר" נכתב כי ברל כצנלסון ביקש לפרסם את כתבי הרב חן בהוצאת עם עובד, ויהודה לייב מיימון ביקש לפרסמם במוסד הרב קוק, אך "לא נסתייע הדבר" כלשונו.[1] | בעיתון "דבר" נכתב כי ברל כצנלסון ביקש לפרסם את כתבי הרב חן בהוצאת עם עובד, ויהודה לייב מיימון ביקש לפרסמם במוסד הרב קוק, אך "לא נסתייע הדבר" כלשונו.[1] | ||
בה'תשי"ח | בה'תשי"ח התפרסמו מודעות הקוראות להרצאתו המיועדת של הרב חן בשבת שובה בבית הכנסת ישורון, בנושא "מידות לתשובה". אך את הנאום הזה כבר לא נשא, מפני שבאותה שבת אושפז ונותח, למחרת, בט' בתשרי ביקר בחדרו זלמן שזר, ולמחרת ביום הכיפורים ה'תשי"ח נפטר. | ||
הלווייתו יצאה מבית החולים זיו בדרכה לבית הקברות סנהדריה, ומילאה את רחובות הנביאים והרב קוק והיא סוקרה בכמה עיתונים כעיתון 'דבר'. בהלווייה השתתפו רבים מרבני ירושלים, הרב הראשי יצחק נסים, שרי ממשלה, חברי הנהלת הסוכנות, נציגי משרד החינוך והתרבות, ומזכירות מועצת פועלי ירושלים, הספידוהו ידידיו הקרובים הרב שלמה יוסף זוין וזלמן שזר. הותיר את אשתו לאה וילדיו דב ודבורה. | הלווייתו יצאה מבית החולים זיו בדרכה לבית הקברות סנהדריה, ומילאה את רחובות הנביאים והרב קוק והיא סוקרה בכמה עיתונים כעיתון 'דבר'. בהלווייה השתתפו רבים מרבני ירושלים, הרב הראשי יצחק נסים, שרי ממשלה, חברי הנהלת הסוכנות, נציגי משרד החינוך והתרבות, ומזכירות מועצת פועלי ירושלים, הספידוהו ידידיו הקרובים הרב שלמה יוסף זוין וזלמן שזר. הותיר את אשתו לאה וילדיו דב ודבורה. | ||
כשנה לאחר פטירתו הנציחה עיריית ירושלים את שמו ברחוב על שמו בשכונות קטמון וקריית שמואל, ברחוב נמצא בית קדימה. | כשנה לאחר פטירתו הנציחה עיריית ירושלים את שמו ברחוב על שמו בשכונות קטמון וקריית שמואל, ברחוב נמצא בית קדימה. | ||
בארץ כיהן בתפקידים שונים בוועד הלאומי ובמשרד החינוך. היה איש 'המזרחי'. כתב ספר על [[עלילת בייליס]] ומאמרים רבים שחלקם נדפסו בספר "במלכות היהדות". ( שי"ל ב3 חלקים) | בארץ כיהן בתפקידים שונים בוועד הלאומי ובמשרד החינוך. היה איש 'המזרחי'. כתב ספר על [[עלילת בייליס]] ומאמרים רבים שחלקם נדפסו בספר "במלכות היהדות". ( שי"ל ב3 חלקים) | ||
| שורה 45: | שורה 44: | ||
הרבי כתב אליו כמה מכתבים בנושאי הסטוריה [[חב"ד]]ית. אחד מהם נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ג - בענין תשובת ה[[צמח צדק]] הידועה בה מתבטא על [[הגר"א]] "ואינה תשובה". | הרבי כתב אליו כמה מכתבים בנושאי הסטוריה [[חב"ד]]ית. אחד מהם נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ג - בענין תשובת ה[[צמח צדק]] הידועה בה מתבטא על [[הגר"א]] "ואינה תשובה". | ||
לזכרו הוקם [[חוגי חן למשנת חב"ד]] בירושלים שנוסדה על ידי [[שז"ר]], והתפלל בנוסח [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
נפטר בשנת [[תשי"ח]]. | נפטר בשנת [[תשי"ח]]. | ||