6,031
עריכות
אברהם יהודה חן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ארץ ישראל=
| שורה 23: | שורה 23: | ||
הרבי ביקש מאחד מחסידיו שישלח לו עותק של "למנחמי". | הרבי ביקש מאחד מחסידיו שישלח לו עותק של "למנחמי". | ||
===ארץ ישראל | ===ארץ ישראל=== | ||
בה'תרצ"ה | בה'תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב שם היה מראשוני מתפללי [[בית הכנסת חב"ד ברחוב מונטיפיורי]]. בה'תרצ"ז (1937) עבר לירושלים והוזמן לכהן כרב 'בית המדרש הרמב"ם', הדבר פורסם בביטאון שערי ציון והוא התברך על מינויו בין היתר מפי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי. | ||
בה'תרצ"ט | בה'תרצ"ט, כשנוסד המרכז לתרבות דתית שליד מחלקת התרבות בוועד הלאומי, נבחר לעמוד בראשו. לאחר קום המדינה המרכז הפך למחלקה לתרבות תורנית במשרד לענייני דת ומשרד החינוך והוא היה הראשון שעמד בראשה, בתפקיד זה החזיק עד ה'תשי"ד. זלמן שזר, שהיה אז מבכירי הסוכנות היהודית סייע לו רבות בתפקידו זה. | ||
בשנים ה'תש"א, 1941 - ה'תשי"ד, 1954 היה גם רב שכונת בית הכרם בירושלים. בהתכתבות הלכתית שניהל עם הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, כתב אליו: | בשנים ה'תש"א, 1941 - ה'תשי"ד, 1954 היה גם רב שכונת בית הכרם בירושלים. בהתכתבות הלכתית שניהל עם הרב הראשי הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], כתב אליו: | ||
ידידי הרב הגאון החכם השלם וכו' ר' אברהם חן שליט"א הרב דבית הכרם. | ידידי הרב הגאון החכם השלם וכו' ר' אברהם חן שליט"א הרב דבית הכרם. | ||
באותה תקופה התגורר בשכונת רחביה, והוקם על שמו שיעור קבוע בחסידות בשם "חוגי חן" שהתקיים בביתו. בין משתתפי השיעור היו אישי רוח כזלמן שזר, מגיד השיעור הראשון היה הרב משה לייב שפירא ראש ישיבת תורת אמת, אחריו הרב חן, ולאחר פטירתו מסר את השיעור הרב שלמה יוסף זוין כשלאחריו המשיך הרב עדין אבן ישראל. | באותה תקופה התגורר בשכונת רחביה, והוקם על שמו שיעור קבוע בחסידות בשם "[[חוגי חן|חוגי חן למשנת חב"ד]]" שהתקיים בביתו. בין משתתפי השיעור היו אישי רוח כזלמן שזר, מגיד השיעור הראשון היה הרב [[משה לייב שפירא]] ראש ישיבת תורת אמת, אחריו הרב חן, ולאחר פטירתו מסר את השיעור הרב [[שלמה יוסף זוין]] כשלאחריו המשיך הרב [[עדין אבן ישראל]]. | ||
בעיתון "דבר" נכתב כי ברל כצנלסון ביקש לפרסם את כתבי הרב חן בהוצאת עם עובד, ויהודה לייב מיימון ביקש לפרסמם במוסד הרב קוק, אך "לא נסתייע הדבר" כלשונו. | בעיתון "דבר" נכתב כי ברל כצנלסון ביקש לפרסם את כתבי הרב חן בהוצאת עם עובד, ויהודה לייב מיימון ביקש לפרסמם במוסד הרב קוק, אך "לא נסתייע הדבר" כלשונו. | ||
===פטירתו=== | |||
בה'תשי"ח התפרסמו מודעות הקוראות להרצאתו המיועדת של הרב חן בשבת שובה בבית הכנסת ישורון, בנושא "מידות לתשובה". אך את הנאום הזה כבר לא נשא, מפני שבאותה שבת אושפז ונותח, למחרת, בט' בתשרי ביקר בחדרו זלמן שזר, ולמחרת ביום הכיפורים ה'תשי"ח נפטר. | בה'תשי"ח התפרסמו מודעות הקוראות להרצאתו המיועדת של הרב חן בשבת שובה בבית הכנסת ישורון, בנושא "מידות לתשובה". אך את הנאום הזה כבר לא נשא, מפני שבאותה שבת אושפז ונותח, למחרת, בט' בתשרי ביקר בחדרו זלמן שזר, ולמחרת ביום הכיפורים ה'תשי"ח נפטר. | ||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
הרבי כתב אליו כמה מכתבים בנושאי הסטוריה [[חב"ד]]ית. אחד מהם נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ג - בענין תשובת ה[[צמח צדק]] הידועה בה מתבטא על [[הגר"א]] "ואינה תשובה". | הרבי כתב אליו כמה מכתבים בנושאי הסטוריה [[חב"ד]]ית. אחד מהם נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ג - בענין תשובת ה[[צמח צדק]] הידועה בה מתבטא על [[הגר"א]] "ואינה תשובה". | ||
נפטר בשנת [[תשי"ח]]. | נפטר בשנת [[תשי"ח]]. | ||
לאחר פטירתו שלח הרבי מכתב ניחומים לביתו, שושנה. | לאחר פטירתו שלח הרבי מכתב ניחומים לביתו, שושנה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||