846
עריכות
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
||
שורה 30: | שורה 30: | ||
== סוגי ערכאות == | == סוגי ערכאות == | ||
''''''-ערכאות גוים שפוסקים בהם כפי דיני הגוים. | ''''''-ערכאות גוים שפוסקים בהם כפי דיני הגוים. | ||
'''-ערכאות גוים שפוסקים בהם כפי דיני התורה.''' | '''-ערכאות גוים שפוסקים בהם כפי דיני התורה.''' | ||
-ערכאות ישראל שפוסקים בהם כפי דיני הגויים.''' | |||
'''-ערכאות ישראל שפוסקים בהם כפי דיני הגויים.''' | |||
כל אלו הינם ערכאות בנוגע להלכה, ואסור לפנות אליהם. | כל אלו הינם ערכאות בנוגע להלכה, ואסור לפנות אליהם. | ||
'''-ערכאות שבסוריא''' - דיינים שאינם יודעים דין תורה, הממונים על ידי כאלו שאינם בני תורה. ואפילו שמוחזק שאינם פוסקים נכון כהלכה ופסקי אותו בי"ד אינם פסקים– לא פוסלים את היוצא מבי"ד זה, מכיוון שהם נמצאים במקומות בהם אין בני תורה וכל בני אותו המקום קיבלו את בי"ד זה על עצמם. דעה אחרת מפרשת שערכאות שבסוריא הינם בתי דין של יושבי קרנות, שבכל שלשה מהם מן הסתם אי אפשר שלא יהיה אחד מהם כשר לדון. <ref>(אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' תרצא – ערך זבל"א)</ref> | '''-ערכאות שבסוריא''' - דיינים שאינם יודעים דין תורה, הממונים על ידי כאלו שאינם בני תורה. ואפילו שמוחזק שאינם פוסקים נכון כהלכה ופסקי אותו בי"ד אינם פסקים– לא פוסלים את היוצא מבי"ד זה, מכיוון שהם נמצאים במקומות בהם אין בני תורה וכל בני אותו המקום קיבלו את בי"ד זה על עצמם. דעה אחרת מפרשת שערכאות שבסוריא הינם בתי דין של יושבי קרנות, שבכל שלשה מהם מן הסתם אי אפשר שלא יהיה אחד מהם כשר לדון. <ref>(אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' תרצא – ערך זבל"א)</ref> | ||
עריכות