שרגא מלך קפלן: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:מלך קפלן.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב שרגא מלך קפלן בהתוועדות]]

מיילך הצעיר הגיע לגיל של לימוד והבנה. אביו התלבט להיכן לשלוח את בנו, שכן ידע כי הישיבות הליטאיות לא יכלו לנצח את הרוח הבולשביקית שנשבה בסערה. הוא העלה בדעתו שתי ישיבות אפשריות: ישיבת [[החפץ חיים]] שבראדין, או ישיבת [[תומכי תמימים]]. לבסוף החליט על ליובאוויטש באומרו: "ללמוד תורה יכולים גם בבית, אבל כדי לקבל קורטוב של [[יראת שמים]] צריך לנסוע לליובאוויטש".  

הוא נסע אפוא ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ונבחן על ידי ראש הישיבה הרב [[יחזקאל הימלשטיין]], למרות אזהרות הרופאים כי הנער הצעיר הנו חלש ועדין מידי כדי לצאת מבית הוריו.

התנאים הגשמיים ששררו באותם ימים בישיבה, פגעו קשות בבריאותו, כבר בימים הראשונים לשהותו בישיבה הוא נדבק במחלת הקדחת.

אביו, שהכיר בחולשתו הגופנית של בנו, שב לראות מצבו, והחליט להחזיר את בנו הביתה. בדרכם ביקרו אצל רופא שקבע כי הנער צריך לנפוש כל חודשי הקיץ. כששמע הרופא כי הנער היה אמור ללמוד מחוץ לבית, נדהם ואיבחן כי על הנער להיות כמה חודשים במנוחה מוחלטת.

הוחלט כי הילד יתאושש בביתו, בעוד אביו ילמדו באופן פרטי. מידי יום יצאו האב ובנו אל היער הסמוך, שם לימד האב את בנו, וכך גם  קיימו את הוראת הרופא לנפוש ולשאוף אויר צח.  

הלימוד ביער לא סיפק את הנער הצעיר, וזאת למרות שאביו היה למדן מופלג, והוא ביקש לשוב לישיבה. בתחילה הוריו לא שמעו לטענותיו מחשש לבריאותו, אולם התקבל בבית המשפחה מכתב מהרב הימלשטיין, ראש ישיבת ‘תומכי תמימים' בקרמנצ'וג,  בו הוא התנצל בפני ההורים, וכתב כי במשך כל הקיץ לא כתב להם מאומה, כיוון שהוא עצמו לא שהה בישיבה בחודשים אלו מחמת חולשתו ומחלתו. ואילו לקראת החורף הוא מבקש שהנער יחזור לישיבה והוא מבטיח לסדר לו מקום לינה, וכן הסדר 'ימים'{{הערה|באותם ימים היה הנוהג שבחוריהישיבה היו אוכלים בכל יום בבית תושב אחר בעיר}} במקום מכובד.  

לאחר הפצרות מרובות של מיילך, נשלח שוב לישיבה, כאשר הפעם נכנס ללמוד בשיעור של הרב הימלשטיין. זה האחרון סידר לו ‘ימים' בבתי הגבירים של קרמנצ'וג, בעוד שאת מקום השינה קבע לו בביתה של אלמנה שאף בניה למדו בישיבה.  

כחלק מלמודיו בישיבה אומנם למד '[[תורת הנגלה|נגלה]]' בהתמדה, אולם חסירב ללמוד חסידות, כשטען שמעולם לא למד אביו חסידות או הלך בדרכיה, ומשום כך נמנע מלהשתתף ב'[[שמירת הסדרים|סדר]] [[חסידות]]' והתפלל בנוסח אותו נהג עד לתחילת לימודיו בישיבה, ומשום כך כינו אותו ה[[תמים|תמימים]] בישיבה "[[מתנגד]]".  

באחד הימים הוחלט על ידי הנהלת הישיבה להעבירו מבית האלמנה בו [[שינה|ישן]], בכדי שלא יושפע מבנה הבכור של האלמנה שהחל לפרוק עול והחזיק בביתו ספרים חיצוניים, והנער חזר באופן זמני לישון ב[[עזרת נשים|עזרת הנשים]], עד שכמה ימים לאחר מכן סידרה לו ההנהלה שינה בביתו של יהודי מבוגר שגר לבדו, ואליו צורף התמים העשיל חורכין{{הערה|שלבסוף נרצח [[השואה|בשואה]]}} שיפקח על מעשיו, ועם הזמן השפיע עליו רבות ואף הצליח לקרבו לדרכי החסידות. כבר בלילה הראשון, כאשר מיילך התכוון לעלות על יצועו, ראה אותו העשיל קורא [[קריאת שמע שעל המיטה]] שלא כפי נוסח חב"ד, ומיד תבע ממנו כי יקרא [[קריאת שמע]] בנוסח החב"די המקובל. ר' מיילך שנשכב לישון ללא [[ציצית]] כפי שהורגל מנעוריו, קיבל מיד הסבר מחברו הבוגר כי יש ‘עניין רוחני' לישון עם ציצית. מידי ערב לפני השינה, היה העשיל מספר לחברו [[סיפורי חסידים]], וכך הכניסו אט אט לעולמם של חסידים.