12,050
עריכות
תורת המוסר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת המוסר לעומת תורת החסידות
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==שיטת המוסר לעומת תורת החסידות== | ==שיטת המוסר לעומת תורת החסידות== | ||
תורת החסידות כוללת בתוכה את | תורת החסידות כוללת בתוכה את תורת המוסר באופן של עשה טוב, אך מעלה יתירה יש בה, בהיות תורת המוסר עוסקת בסור מרע, והמידות הרעות משתנות מזמן לזמן, גם היצר הרע מתגבר בכל זמן מסויים על ענין מסויים בדווקא, אבל תורת החסידות עוסקת בהתבוננות בגדלות ה', וזו כמובן לא משתנית כלל. | ||
שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות. | שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
וחכמת ביטול החומר הבא על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי [[גיהנום]] והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר}} | וחכמת ביטול החומר הבא על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי [[גיהנום]] והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר}} | ||
תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים", בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכדומה. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל. | |||
תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות האחרות, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן. | תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות האחרות, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות}} | ||
==שבירת הגוף== | ==שבירת הגוף== | ||
בניגוד לתורת המוסר שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעש"ט]] על הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו" {{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות ה[[גוף]] - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף. | בניגוד לתורת המוסר שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעש"ט]] על הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו" {{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות ה[[גוף]] - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף. | ||