12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ") |
מ (החלפת טקסט – "מתנגדים " ב־"מתנגדים ") |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
==ההתיישבות== | ==ההתיישבות== | ||
כאשר הגיעו לארץ קיבלו הצעות מערים רבות, לבסוף בחרו להתיישב בצפת{{הערה| שם עמ' ב'.}}. משהתיישבו בצפת המשיכו לרדוף אותם כתבי החרמות של | כאשר הגיעו לארץ קיבלו הצעות מערים רבות, לבסוף בחרו להתיישב בצפת{{הערה| שם עמ' ב'.}}. משהתיישבו בצפת המשיכו לרדוף אותם כתבי החרמות של ה[[מתנגדים]] מאירופה, כחלק מן [[ההתנגדות לתורת החסידות|הפולמוס נגד החסידות]]. כתבי ההתנגדות הללו עוררו את האשכנזים בארץ ישראל לרדוף את העולים החדשים, ואליהם הצטרפו גם הספרדים מארץ ישראל. עם זאת, למרות המחלוקת בין ה"מתנגדים" תלמידי [[הגר"א]] המכונים גם בשם הפרושים לבין החסידים, לא נמנעו קהילות ה[[מתנגדים]] שבליטא לשלוח כספים אל העולים החסידים שבארץ, בטרם עלו הפרושים אליה כ-40 שנה מאוחר יותר, כמו כן מאוחר יותר באחת מהמחלוקות בענייני חלוקת הכספים שהייתה בתוך עדת הפרושים בירושלים בינם לבין עצמם , הם מינו לבוררות והכרעה בנושא זה דווקא שני חכמים שהיו מחסידי חב"ד שבחברון. | ||
התנגדות אליהם וחובות כספיים, הביאו לכך שבשנת [[תקמ"א]] חלק מן החסידים יחד עם רבי מנחם מענדל עברו מצפת להתגורר בטבריה{{הערה|שם, עמ' ג'.}} ואילו רבי אברהם מקאליסק נשאר בצפת עד שבשנת [[תקמ"ה]], בשל מגפה שפקדה את צפת עבר גם רבי אברהם עבר לטבריה, והנותרים מן החסידים לפקיעין{{הערה|שם עמ' ז'.}} בה לא הייתה המגפה. בטבריה זכו החסידים לכבוד רב מידי היהודים הספרדים בני העיר. בשל הסכנה ליהודים אשכנזים לגור בירושלים, בעקבות החובות שהותיר אחריו רבי יהודה החסיד, לא התיישבו עולים אלה בה. | התנגדות אליהם וחובות כספיים, הביאו לכך שבשנת [[תקמ"א]] חלק מן החסידים יחד עם רבי מנחם מענדל עברו מצפת להתגורר בטבריה{{הערה|שם, עמ' ג'.}} ואילו רבי אברהם מקאליסק נשאר בצפת עד שבשנת [[תקמ"ה]], בשל מגפה שפקדה את צפת עבר גם רבי אברהם עבר לטבריה, והנותרים מן החסידים לפקיעין{{הערה|שם עמ' ז'.}} בה לא הייתה המגפה. בטבריה זכו החסידים לכבוד רב מידי היהודים הספרדים בני העיר. בשל הסכנה ליהודים אשכנזים לגור בירושלים, בעקבות החובות שהותיר אחריו רבי יהודה החסיד, לא התיישבו עולים אלה בה. |