39,916
עריכות
עליית החסידים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה "
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
מ (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עליית החסידים''' או '''עליית תלמידי הבעל שם טוב''' היא גל עליות ה[[חסידים]] ל[[ארץ ישראל]] בקבוצות וביחידים משנת [[תק"ז]] ביניהם רבים הקשורים ל[[בעל שם טוב]]. את עלייה זו מציינת במיוחד שיירה המונית שבאה בשנת [[תקל"ז]] והתיישבה בגליל, זו הייתה השיירה המשמעותית הראשונה של חסידים שהגיעה לארץ והגדולה מבין הקבוצות שהגיעו בבת אחת באותה תקופה. | '''עליית החסידים''' או '''עליית תלמידי הבעל שם טוב''' היא גל עליות ה[[חסידים]] ל[[ארץ ישראל]] בקבוצות וביחידים משנת [[תק"ז]] ביניהם רבים הקשורים ל[[בעל שם טוב]]. את עלייה זו מציינת במיוחד שיירה המונית שבאה בשנת [[תקל"ז]] והתיישבה בגליל, זו הייתה השיירה המשמעותית הראשונה של חסידים שהגיעה לארץ והגדולה מבין הקבוצות שהגיעו בבת אחת באותה תקופה. | ||
השיירה הונהגה בראשות רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], ומנתה כ-300 איש שהיוו כ-5 אחוזים מכלל היהודים בארץ ישראל באותו הזמן. על מנת לאפשר את פרנסתם של העולים הוקמה | השיירה הונהגה בראשות רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], ומנתה כ-300 איש שהיוו כ-5 אחוזים מכלל היהודים בארץ ישראל באותו הזמן. על מנת לאפשר את פרנסתם של העולים הוקמה ב[[רוסיה]] הלבנה [[קופת מעות ארץ הקודש]]. | ||
==עליות חסידים מוקדמות== | ==עליות חסידים מוקדמות== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==עליית תלמידי המגיד ממזריטש== | ==עליית תלמידי המגיד ממזריטש== | ||
רבי מנחם מנדל מויטבסק נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים ב[[בלארוס]] ו[[בליטא]]{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}}. בשנת תקל"ז עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר הדניעפר שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים | רבי מנחם מנדל מויטבסק נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים ב[[בלארוס]] ו[[בליטא]]{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}}. בשנת תקל"ז עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר הדניעפר שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש"ס בפעם ה-16.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]]. | ||
אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=28 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' עמ' א'], באתר היברו בוקס. {{PDF}}.}}. | אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=28 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' עמ' א'], באתר היברו בוקס. {{PDF}}.}}. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
החסידים הרחיבו את תחום המחיה של היישוב היהודי בעיר טבריה, ואף הקימו מבנה שבו שכנו [[בית כנסת]], דירה, ו[[מקווה]] טהרה (כיום משמש המבנה את חסידות קרלין). | החסידים הרחיבו את תחום המחיה של היישוב היהודי בעיר טבריה, ואף הקימו מבנה שבו שכנו [[בית כנסת]], דירה, ו[[מקווה]] טהרה (כיום משמש המבנה את חסידות קרלין). | ||
ב-[[תקמ"ח]] נפטר ר' מנחם מענדל מויטבסק וההנהגה עברה אל ר' אברהם הכהן מקאליסק עד פטירתו בשנת [[תק"ע]]. החסידים שלחו לקהילות ישראל | ב-[[תקמ"ח]] נפטר ר' מנחם מענדל מויטבסק וההנהגה עברה אל ר' אברהם הכהן מקאליסק עד פטירתו בשנת [[תק"ע]]. החסידים שלחו לקהילות ישראל ב[[רוסיה]] וליטא שליחים מדי שנה ובידם אגרות על המצב בארץ ישראל ועל חשיבות היישוב בה, השליחים אספו כספים לטובת היישוב בארץ במסגרת קופה שרכזה את משלוח הכספים לישראל ונקראה [[קופת מעות ארץ הקודש]]{{הערה|1= שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=35 פרק ב' '''קופת מעות ארץ הקודש''', עמ' ח' ואילך]. {{PDF}}.}} וכן עודדו והדריכו את הרוצים לעלות לארץ ישראל בעקבותם. בין העולים בעקבות היישוב החסידי נמנית קבוצה של חסידי אוקראינה ופולין, בראשות ר' [[יעקב שמשון משיפיטובקה]] ואדמו"רים נוספים שעלו בשנת [[תקנ"ד]]. בטרם עלייתו עבר ר' שמשון אצל יהודי ארצות המזרח בשליחות החסידים שבארץ. בשנת [[תקנ"ח]] עלה ר' [[זאב וולף מטשארניאוסטרא]]. ובאותה שנה בא לארץ נכד הבעל-שם-טוב רבי [[נחמן מברסלב]] אשר שהה בארץ כחצי שנה אך חזר שוב ל[[רוסיה]] הלבנה{{הערה|בביקורו ניסה גם להשכין שלום במחלוקת דלקמן.}}. עלייתם של דמויות בולטות אלה עשו רושם ופרסום רב בקרב בני הגולה. | ||
מלחמות נפוליאון ומסע נפוליאון בארץ ישראל בשנת [[תקנ"ט]] הקשו על יהודי אירופה לעלות לארץ. | מלחמות נפוליאון ומסע נפוליאון בארץ ישראל בשנת [[תקנ"ט]] הקשו על יהודי אירופה לעלות לארץ. | ||