קרבן פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  12 ביולי 2016
מ
החלפת טקסט – " בית המקדש " ב־" בית המקדש "
מ (החלפת טקסט – " ירושלים " ב־" ירושלים ")
מ (החלפת טקסט – " בית המקדש " ב־" בית המקדש ")
שורה 16: שורה 16:
== פולמוס הלכתי רחב ==
== פולמוס הלכתי רחב ==
   
   
כאמור, הפולמוס ההלכתי החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. כעת, כשיד ישראל תקיפה והר הבית נשלט בידי יהודים, עלו בבת אחת כל האספקטים ההלכתיים בנוגע להקרבת קרבן פסח בטומאה. כל הפוסקים, ובראשם ה[[רמב"ם]], מסכימים כי אף על פי שאין בית המקדש קיים, הרי מקריבין קרבן פסח. לנוכח הבעיה כי אין [[נביא]] שיקבע את מקומו המדויק של המזבח, סוברים הפוסקים שלמרות זאת הדבר אינו מעכב ואפשר להקריב קרבן פסח.  
כאמור, הפולמוס ההלכתי החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. כעת, כשיד ישראל תקיפה והר הבית נשלט בידי יהודים, עלו בבת אחת כל האספקטים ההלכתיים בנוגע להקרבת קרבן פסח בטומאה. כל הפוסקים, ובראשם ה[[רמב"ם]], מסכימים כי אף על פי שאין [[בית המקדש]] קיים, הרי מקריבין קרבן פסח. לנוכח הבעיה כי אין [[נביא]] שיקבע את מקומו המדויק של המזבח, סוברים הפוסקים שלמרות זאת הדבר אינו מעכב ואפשר להקריב קרבן פסח.  


הדיון ההלכתי היה מרתק ומפליא. לא מעט בירורי הלכה וספרים יצאו בעניין הזה. היו שגרסו כי צריך להקריב קרבן בכל מחיר ובכל תנאי, כאשר מנגד, ציבור של אלפי יהודים יראי שמים לא התייחס לנושא חמור זה שאיסור כרת רובץ לפתחו. גם אלו שדגלו בהקרבת [[קרבן פסח]] בכל מחיר, לא ענו על הצורך הבסיסי בשעה שלדאבוננו לא נותנים להקריב קרבן פסח בזה הזמן, וברור כי אם אפשר להקריב (ולא מקריבים בפועל) הרי שיש איסור בהימצאות בתחומי ירושלים, כיון שמי שנמצא "בדרך רחוקה", אף הוא פטור מהקרבת הקרבן.  
הדיון ההלכתי היה מרתק ומפליא. לא מעט בירורי הלכה וספרים יצאו בעניין הזה. היו שגרסו כי צריך להקריב קרבן בכל מחיר ובכל תנאי, כאשר מנגד, ציבור של אלפי יהודים יראי שמים לא התייחס לנושא חמור זה שאיסור כרת רובץ לפתחו. גם אלו שדגלו בהקרבת [[קרבן פסח]] בכל מחיר, לא ענו על הצורך הבסיסי בשעה שלדאבוננו לא נותנים להקריב קרבן פסח בזה הזמן, וברור כי אם אפשר להקריב (ולא מקריבים בפועל) הרי שיש איסור בהימצאות בתחומי ירושלים, כיון שמי שנמצא "בדרך רחוקה", אף הוא פטור מהקרבת הקרבן.  
שורה 69: שורה 69:
== הוראת העזיבה מתבטלת ==
== הוראת העזיבה מתבטלת ==


ב[[מכתב כללי]] שכתב [[הרבי]] בערב [[פסח שני]], [[י"ג אייר]] [[תשל"ה]], שינה הרבי את ההחלטה בעקבות כך שאין יותר יכולת ואפשרות תיאורטית לבנות על הר הבית. כמו-כן שלח הרבי את תוכן המכתב הכללי, לרב זוין, ובכתי"ק הוסיף הרבי בביאור הדבר. וכך מנמק הרבי את העניין: "בהמשך להשקלא וטריא, מאז חל דבר מה שנכתב ונאמר בשיחות [[אחרון של פסח]] [[תשכ"ח]], בעוונותינו הרבים (כולל שמתחיל מביום הז' (ממש - מכריזים) אחי הוא... ויעלהו גו').. נשתנה המצב ואין עתה היכולת ואפשריות לשנות (ולבנות) כפי הדרוש להקרבת קרבן פסח וכו' - ולכן גם אין מקום שלא להיות בערב פסח או בי"ד באייר קרוב לירושלים ת"ו. ויהי רצון שיקויים בעגלא דידן בלשון [[הרמב"ם]] ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - וגם עשיית התשובה מיד - ויבנה בית המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל".  
ב[[מכתב כללי]] שכתב [[הרבי]] בערב [[פסח שני]], [[י"ג אייר]] [[תשל"ה]], שינה הרבי את ההחלטה בעקבות כך שאין יותר יכולת ואפשרות תיאורטית לבנות על הר הבית. כמו-כן שלח הרבי את תוכן המכתב הכללי, לרב זוין, ובכתי"ק הוסיף הרבי בביאור הדבר. וכך מנמק הרבי את העניין: "בהמשך להשקלא וטריא, מאז חל דבר מה שנכתב ונאמר בשיחות [[אחרון של פסח]] [[תשכ"ח]], בעוונותינו הרבים (כולל שמתחיל מביום הז' (ממש - מכריזים) אחי הוא... ויעלהו גו').. נשתנה המצב ואין עתה היכולת ואפשריות לשנות (ולבנות) כפי הדרוש להקרבת קרבן פסח וכו' - ולכן גם אין מקום שלא להיות בערב פסח או בי"ד באייר קרוב לירושלים ת"ו. ויהי רצון שיקויים בעגלא דידן בלשון [[הרמב"ם]] ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - וגם עשיית התשובה מיד - ויבנה [[בית המקדש]] במקומו ויקבץ נדחי ישראל".  


הרבי קובע בבירור, כי מאז "היום השביעי" [כלומר למחרת סיום מלחמת ששת הימים] מנהיגי ישראל רוצים למסור את הר הבית וירושלים לידי הערבים, ועל כן ממילא אין יד ישראל תקיפה. בכך הרבי לא רק שביטל את ההוראה, אלא באהבת ישראל העצומה שלו הוא הציל למפרע את כל האלפים שהיו צריכים לצאת במשך השנים ולא יצאו, בנמקו כי "כבר מאז ‘היום השביעי' אומרים הם לאדום "אחי הוא... ויעלהו".  
הרבי קובע בבירור, כי מאז "היום השביעי" [כלומר למחרת סיום מלחמת ששת הימים] מנהיגי ישראל רוצים למסור את הר הבית וירושלים לידי הערבים, ועל כן ממילא אין יד ישראל תקיפה. בכך הרבי לא רק שביטל את ההוראה, אלא באהבת ישראל העצומה שלו הוא הציל למפרע את כל האלפים שהיו צריכים לצאת במשך השנים ולא יצאו, בנמקו כי "כבר מאז ‘היום השביעי' אומרים הם לאדום "אחי הוא... ויעלהו".  
14,699

עריכות

תפריט ניווט