מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
שורה 27: | שורה 27: | ||
===עניינה בעבודת ה'=== | ===עניינה בעבודת ה'=== | ||
החזיר עניינו הוא עניין הצביעות. וכדברי חז"ל{{הערה|פירוש רש"י בראשית כו, לד.}}: "החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור". בעניין הצביעות עצמה מרשיע החזיר לא רק שמסתיר את רשעתו אלא מדגיש את צדקתו, והוא הדרגה הגרועה ביותר שברע שיתכן שתהיה בנפש האדם. יש דרגה בה הרע הוא בגילוי שהאדם מרגיש את הרוע, אולם יש "רע הנעלם" כלומר שהרוע עמוק בנפש ולא נרגש באדם בכוחותיו הרוע שבדבר ולפעמים נוסף לכך שאינו נרגש הרוע מציג עצמו כצדקות. | החזיר עניינו הוא עניין הצביעות. וכדברי חז"ל{{הערה|פירוש רש"י בראשית כו, לד.}}: "החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור". בעניין הצביעות עצמה מרשיע החזיר לא רק שמסתיר את רשעתו אלא מדגיש את צדקתו, והוא הדרגה הגרועה ביותר שברע שיתכן שתהיה בנפש האדם. יש דרגה בה הרע הוא בגילוי שהאדם מרגיש את הרוע, אולם יש "רע הנעלם" כלומר שהרוע עמוק בנפש ולא נרגש באדם בכוחותיו הרוע שבדבר ולפעמים נוסף לכך שאינו נרגש הרוע מציג עצמו כצדקות. | ||
החיסרון והקושי ב"רע הנעלם" הוא הקושי לזהותו ולנלחם בו, והמלחמה בו ובירורו ארוך ומייגע ביותר. | החיסרון והקושי ב"רע הנעלם" הוא הקושי לזהותו ולנלחם בו, והמלחמה בו ובירורו ארוך ומייגע ביותר. | ||
שורה 34: | שורה 34: | ||
[[הרבי]] | בשיחת [[פרשת ויצא]] [[תנש"א]] הסביר [[הרבי]] קיימת גם תופעה של מפריס פרסה אולם אינה מעלה גרה (כחזיר) גם ב[[עבודת השם]]. שני הסימנים גם "מפריס פרסה" וגם "מעלה גרה" תוכנם עניין של כפילות ("מפריס פרסה" הוא פיצול הפרסה לשניים, ו"העלאת גרה" הוא לעיסת האוכל שוב ושוב). בעבודת ה' עניינה עבודה ללא הפסקה וללא הגבלה, עליה והתקדמות ללא מנוחה. אולם תנועה זו קיימת בשני רבדים, מפריס פרסה עניינה העבודה וההתמדה בהוספת מעשים ותחומי עשיה נוספים (הוספה ב'כמות'). לעומת זאת העלאת גרה תוכנה הוספה בבירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה (הוספה באיכות). | ||
ושני אופני עבודה קיימים יתכן שאדם יעשה מעשים רבים אולם מעשים אלו יהיו נחותים ולא זכים (כחזיר שמפריס פרסה ואינו מעלה גרה). ויש אדם שמזכך עצמו והוא בדרגה גבוהה וזכה, אולם אינו משקיע במעשים ופעולות בפועל, (כשאר בעלי החיים שאינם מפריסים פרסה אמנם מעלים גרה). מצד דרגתם אלו בני האדם האחרונים נעלים יותר, משום שהם זככו עצמם. אמנם את רצון וכוונת הבורא משלימים ומקיימים הראשונים דווקא שאלו משקיעים בעשיה, וכדברי המשנה{{הערה|אבות פרק א משנה יז.}}:"המעשה הוא העיקר". ועל זה אמרו "עתיד חזיר להיטהר" - שעתיד הקב"ה להשלים ולזכך את אלו שפעלו במעשה בפועל ולזככם ולעלותם גם באיכות.{{הערה|שם=תנש"א}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |