מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
תענית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה - הוספה והרחבה רבה, סידור
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
(עריכה - הוספה והרחבה רבה, סידור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=צום|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[תענית (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=צום|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[תענית (פירושונים)]]}} | ||
'''תענית''' | '''תענית''' היא יום בו מתענים ואין אוכלים ושותים. ישנם תעניות קבועות מן התורה ומדברי [[חז"ל]]; בנוסף לכך ישנם תעניות שהיחיד מקבל על עצמו על מנת לחזור ב[[תשובה]], ותעניות אלו מכפרות במקום [[קרבן]], בימינו כשאין [[בית המקדש]] קיים. | ||
== | ==תעניות קבועות== | ||
התעניות הקבועות הן: | |||
*[[יום הכיפורים]] ([[י' בתשרי]]) - הצום היחיד מן התורה, והיחיד שיישאר גם ב[[ימות המשיח]]. | |||
ארבעת הצומות שנקבעו על מאורעות החורבן: | |||
*[[עשרה בטבת]] - ביום זה החל המצור על ירושלים. | |||
*[[שבעה עשר בתמוז]] - ביום זה אירעו חמישה דברים: נשברו ה[[לוחות הברית|לוחות]], הובקעה העיר ירושלים, בוטל התמיד, שרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל. | |||
*[[תשעה באב]] - ביום זה אירעו חמישה דברים: נגזרה הגזירה על דור המדבר שלא יכנסו לארץ, נחרב בית המקדש הראשון והשני, נחרש בית המקדש ונחרבה ביתר. | |||
*[[צום גדליה]] ([[ג' בתשרי]]) - נהרג גדליה בן אחיקם והתפזרה שארית הפליטה. | |||
בנוסף לכך: | |||
*[[תענית אסתר]] ב[[י"ג באדר]] - שאינה כלולה בארבעת הצומות, כיון שאינה שייכת למאורעות החורבן - לזכר התענית של יהודי שושן בזמן גזירת המן. | |||
*[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]] - הבכורים מתענים לזכר הנס שנעשה להם שניצלו ממכת בכורות במצרים. המנהג הוא לשמוע [[סיום מסכת]] ולאכול בהמשך לו [[סעודת מצוה]] במקום התענית. | |||
==תעניות תשובה== | |||
ב[[אגרת התשובה]]{{הערת שוליים|פרקים [[אגרת התשובה - פרק ב'|ב']]-[[אגרת התשובה - פרק ג'|ג']].}} מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי כיום, כשאין [[בית המקדש]] קיים, התענית היא תחליף ל[[קרבן]] כדי לכפר על החטא. הוא מביא מ[[האריז"ל]] שגילה את מספר הצומות לכפרה על כמה עונות וחטאים. לדוגמא: על הכעס - קנ"א תעניות, על איסור דרבנן כמו סתם יינם - ע"ג תעניות, על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו [[תפלה]] - ס"א תעניות. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] קובע ב[[ספר התניא]] שבימינו אלה הגופים חלשים ועדיף לפדות את התעניות (שאינם מד' הצומות אותם תקנו חז"ל) ב[[צדקה]], וכמו שכתוב "וחטאך בצדקה פרוק". את תעניות התשובה הוא מציע לערוך רק בחצאי ימים בימי החורף, כך ששני חצאי ימים נחשבים כיום אחד. | |||
דעתו של הרבי היא כי בדורנו אין שום מקום לתעניות תשובה המחלישות את הגוף, וברבות מאגרותיו כותב ליהודים שלא לערוך תעניות. | |||
==מהותה של התענית== | |||
בימי התעניות נוהג [[הרבי]] לומר [[דברי כיבושין]] המכילים בדרך כלל, דברי סנגוריה על עם ישראל. בשיחותיו אלה מזכיר פעמים רבות את דברי אדמו"ר הזקן, שמדייק מתוכחת הנביא [[ישעיה]]: "הלזה תקרא צום ויום רצון לה'" - "מכלל שהצום הנרצה הוא יום רצון". ביום זה ניתן כח מיוחד לעשיית תשובה. כך גם מדייק הרבי שדברי הכיבושין אינם תוכחה ח"ו, אלא מלשון "יכבוש עוונותינו". | |||
לעתיד לבוא, יתבטלו התעניות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה, כנאמר בנביא{{הערה|שם=זכריה|זכריה ח, יט.}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. הרבי מבאר באריכות{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.}} שזוהי מהותה ומטרתה של התענית מלכתחילה - להביא לידי עשיית תשובה וממילא ביטול התענית והפיכתה לשמחה; ולכן נבואה זו הובאה כפסק להלכה כיום, על מנת שבעשיית התשובה שלנו בימי התענית נרגיש שזוהי הכנה להפיכת התענית לשמחה בימות המשיח. | |||
==תענית דיבור== | ==תענית דיבור== | ||
חסיד אחד בא אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] | חסיד אחד בא אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] | ||