תענית: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 15 בתים ,  2 בפברואר 2016
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
(עריכה - הוספה והרחבה רבה, סידור)
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=צום|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[תענית (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=צום|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[תענית (פירושונים)]]}}
'''תענית''' היא יום בו מתענים ואין אוכלים ושותים. ישנם תעניות קבועות מן התורה ומדברי [[חז"ל]]; בנוסף לכך ישנם תעניות שהיחיד מקבל על עצמו על מנת לחזור ב[[תשובה]], ותעניות אלו מכפרות במקום [[קרבן]], בימינו כשאין [[בית המקדש]] קיים.
'''תענית''' היא יום בו מתענים ואין אוכלים ושותים. ישנם תעניות קבועות מן התורה ומדברי [[ח]]; בנוסף לכך ישנם תעניות שהיחיד מקבל על עצמו על מנת לחזור ב[[תשובה]], ותעניות אלו מכפרות במקום [[קרבן]], בימינו כשאין [[בית המקדש]] קיים.
==תעניות קבועות==
==תעניות קבועות==
התעניות הקבועות הן:
התעניות הקבועות הן:
שורה 22: שורה 22:
*[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]] - הבכורים מתענים לזכר הנס שנעשה להם שניצלו ממכת בכורות במצרים. המנהג הוא לשמוע [[סיום מסכת]] ולאכול בהמשך לו [[סעודת מצוה]] במקום התענית.
*[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]] - הבכורים מתענים לזכר הנס שנעשה להם שניצלו ממכת בכורות במצרים. המנהג הוא לשמוע [[סיום מסכת]] ולאכול בהמשך לו [[סעודת מצוה]] במקום התענית.
==תעניות תשובה==
==תעניות תשובה==
ב[[אגרת התשובה]]{{הערת שוליים|פרקים [[אגרת התשובה - פרק ב'|ב']]-[[אגרת התשובה - פרק ג'|ג']].}} מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי כיום, כשאין [[בית המקדש]] קיים, התענית היא תחליף ל[[קרבן]] כדי לכפר על החטא. הוא מביא מ[[האריז"ל]] שגילה את מספר הצומות לכפרה על כמה עונות וחטאים. לדוגמא: על הכעס - קנ"א תעניות, על איסור דרבנן כמו סתם יינם - ע"ג תעניות, על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו [[תפלה]] - ס"א תעניות.
ב[[אגרת התשובה]]{{הערת שוליים|פרקים [[אגרת התשובה - פרק ב'|ב']]-[[אגרת התשובה - פרק ג'|ג']].}} מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי כיום, כשאין [[בית המקדש]] קיים, התענית היא תחליף ל[[קרבן]] כדי לכפר על החטא. הוא מביא מ[[הארי]] שגילה את מספר הצומות לכפרה על כמה עונות וחטאים. לדוגמא: על הכעס - קנ"א תעניות, על איסור דרבנן כמו סתם יינם - ע"ג תעניות, על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו [[תפלה]] - ס"א תעניות.


[[אדמו"ר הזקן]] קובע ב[[ספר התניא]] שבימינו אלה הגופים חלשים ועדיף לפדות את התעניות (שאינם מד' הצומות אותם תקנו חז"ל) ב[[צדקה]], וכמו שכתוב "וחטאך בצדקה פרוק". את תעניות התשובה הוא מציע לערוך רק בחצאי ימים בימי החורף, כך ששני חצאי ימים נחשבים כיום אחד.
[[אדמו"ר הזקן]] קובע ב[[ספר התניא]] שבימינו אלה הגופים חלשים ועדיף לפדות את התעניות (שאינם מד' הצומות אותם תקנו ח) ב[[צדקה]], וכמו שכתוב "וחטאך בצדקה פרוק". את תעניות התשובה הוא מציע לערוך רק בחצאי ימים בימי החורף, כך ששני חצאי ימים נחשבים כיום אחד.


דעתו של הרבי היא כי בדורנו אין שום מקום לתעניות תשובה המחלישות את הגוף, וברבות מאגרותיו כותב ליהודים שלא לערוך תעניות.
דעתו של הרבי היא כי בדורנו אין שום מקום לתעניות תשובה המחלישות את הגוף, וברבות מאגרותיו כותב ליהודים שלא לערוך תעניות.