ניגון יפרח בימיו צדיק: הבדלים בין גרסאות בדף

ניגון זה הוא ניגון שי"א ב[[ספר הניגונים]]. הניגון שנרשם מפי ר' שמואל זלמנוב, הוא ניגון שמח שבשנת [[תשל"ג]] הוצע כניגון - מסדרת ה[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] - עם המילים '''יפרח בימיו צדיק''' מפרק התהלים של הרבי לשנת תשל"ג. הניגון לא התקבל כניגון השנה, ובמקומו התקבל ניגון אחר שהולחן גם הוא עם אותם מילים (ראו להלן).

ב[[י"א ניסן]] שנת [[תשל"ג]], לכבוד [[יום הולדת]]ו של[[הרבי]], התאים ר' שמואל זלמנוב את הלחן של ניגון שי"א, למילים מתוך פרק התהילים החדש של הרבי: "יפרח בימיו [[צדיק]] ורוב שלום עד בלי ירח: וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו"{{הערה|תהילים פרק ע"ב פסוקים ז'-ח'}} אך לבסוף ניגון זה לא התקבל '[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|כניגון השנה על פרקו של הרבי]]'.  

מקורו של הניגון לא ברור, בחסידות חב"ד מקובל שמקור הניגון הוא מר' [[שלמה דער געלער]], שהיה מלמד בעיירה החסידית [[נעוול]], אך בחסידות  מודז'יץ מקובל שהניגון הוא של האדמו"ר הראשון לחסידות מודז'יץ, האדמור בעל ה"דברי ישראל", זצ"ל. ובמודז'יץ קרוי הניגון בשם 'ריקוד הקאזאק'ל'.

==הניגון שהתקבל כ'יפרח בימיו'==

ר' [[שלמה קונין]] חיבר גם הוא למילים 'יפרח בימיו' מנגינה שונה והיא זו שהתקבלה לבסוף.

 

ב[[תשל"ד]] הוסיף הרב קונין לניגון מילים מהפרק החדש (פרק ע"ג פסוקים כ"ה - כ"ו): "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם"