אחדות ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הכנה למתן תורה, למלאכת המשכן
| שורה 116: | שורה 116: | ||
והביאור בזה מרומז בהפסוק ויתיצבו בתחתית ההר, פירוש שכל ששים רבוא מישראל, הם ונשותיהם ובניהם ובנותיהם העמידו עצמם בתוקף "בתחתית ההר" – בביטול גמור ובשמחה עצומה לקראת קבלת התורה והמצוות, באופן שכל ענינים האחרים היו כלא היו, ועל ידי כך נעשו כאחדים ממש לקבל תורה אחת מה' אחד ולהמשיך אחדות השם – על ידי התורה והמצוות – בארץ. | והביאור בזה מרומז בהפסוק ויתיצבו בתחתית ההר, פירוש שכל ששים רבוא מישראל, הם ונשותיהם ובניהם ובנותיהם העמידו עצמם בתוקף "בתחתית ההר" – בביטול גמור ובשמחה עצומה לקראת קבלת התורה והמצוות, באופן שכל ענינים האחרים היו כלא היו, ועל ידי כך נעשו כאחדים ממש לקבל תורה אחת מה' אחד ולהמשיך אחדות השם – על ידי התורה והמצוות – בארץ. | ||
([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10157.htm אגרות קודש של הרבי חלק כז, אגרת י'קנז], נדפס גם בלקו"ש חי"א ע' 250) | ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10157.htm אגרות קודש של הרבי חלק כז, אגרת י'קנז], נדפס גם בלקו"ש חי"א ע' 250) | ||
ועניין זה הביא לפועל את החלטתו של הקדוש ברוך הוא לתת תורתו לישראל, כדאיתא | ועניין זה הביא לפועל את החלטתו של הקדוש ברוך הוא לתת תורתו לישראל, כדאיתא במדרש "אמר הקב"ה הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום, ונעשו חני' אחת, הרי '''השעה''' שאתן להם את תורתי". | ||
ולא עוד, אלא שמפשטות מאמר רז"ל ("הרי השעה שאתן להם את תורתי") משמע ש"מצדו של הקב"ה" היתה יכולה התורה לינתן מיד בראש חודש, אלא כדי שישראל יהיו "כלים" לקבלת התורה, הי' צורך בהכנה נוספת מצדם - כל פרטי העניינים שהיו בימים שבין ר"ח לששה בסיון, "כל יומא ויומא עביד עבדתי'", כמסופר בהמשך הפרשה, וכפי שמביא רבינו הזקן בשו"ע (או"ח הל' פסח בסופן, סוף סימן תצד) ש"מיד אחר ר"ח התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה", והולך ומפרט פרטי העניינים דכל יום ויום, עד ליום שבו "ניתנה התורה". | |||
''(לקוטי שיחות חכ"ח ע 233)'' | ''(לקוטי שיחות חכ"ח ע 233)'' | ||
כשם שבהקדמה למ"ת הוצרכה להיות אחדותם של ישראל כמו שכתוב "ויחן שם ישראל", "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד", לא רק "כאיש אחד", בכ"ף הדמיון, אלא גם לב אחד ממש - הוצרכה להיות אחדותם של ישראל כהקדמה למלאכת המשכן, כמ"ש "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" | לא רק "כאיש אחד", בכ"ף הדמיון, אלא גם לב אחד ממש | ||
כשם שבהקדמה למ"ת הוצרכה להיות אחדותם של ישראל כמו שכתוב "ויחן שם ישראל", "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד", לא רק "כאיש אחד", בכ"ף הדמיון, אלא גם לב אחד ממש - הוצרכה להיות אחדותם של ישראל כהקדמה למלאכת המשכן, כמ"ש "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל", שכל ישראל נעשו מציאות אחת של קהל ("'''ויקהל'''"), ולא רק "ויקהל" סתם (שבקהל מודגש וניכר שנעשה מריבוי אנשים), אלא "ויקהל '''משה'''" - שמצד בחינת וניצוץ משה שישנו בכל אחד ואחד מישראל הרי זה "איש אחד" (משה) ממש. | |||
''(ש"פ ויקהל, פ' שקלים ה' תשמ"ט. ספר השיחות ה'תשמ"ט ע' 294. עיין שם בארוכה)'' | ''(ש"פ ויקהל, פ' שקלים ה' תשמ"ט. ספר השיחות ה'תשמ"ט ע' 294. עיין שם בארוכה)'' | ||
| שורה 162: | שורה 140: | ||
([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/orah/4/141b.htm קיצורי הספר שערי אורה, קמא,ב]) | ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/orah/4/141b.htm קיצורי הספר שערי אורה, קמא,ב]) | ||
ע"י קיום | ע"י קיום התורה ומצות ומסירות נפש דנשמות ישראל מתחברים ומתאחדים כל הריבוי העצום יחד ונעשים כנקודה אחת ממש שנק' אלומה כנ"ל (וכמו שהיה במ"ת מצד בחי' הביטול רצון במס"נ הוא שנכללו יחד כל הס"ר דיעות והיו לאיש אחד ממש דכתיב ויחן ישראל כו' וכן אנו אומרים ברכנו אבינו כולנו כאחד ממש כו' וכך יהי' לע"ל שיעשו כולם כאגודה אחת ממש כו') | ||
([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/4/2/207c.htm תורת חיים > בראשית ח"ב > פרשת וישב. והנה אנחנו מאלמים אלומים. רז, ג]) | ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/4/2/207c.htm תורת חיים > בראשית ח"ב > פרשת וישב. והנה אנחנו מאלמים אלומים. רז, ג]) | ||