אחדות ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הכנה למתן תורה, למלאכת המשכן
| שורה 103: | שורה 103: | ||
== הכנה למתן תורה, למלאכת המשכן == | == הכנה למתן תורה, למלאכת המשכן == | ||
גדול השלום שבכל המסעות כתי' (במדבר לג) ויסעו ויחנו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת כיון שבאו כולם לפני הר סיני נעשו כולם חנייה אחת הדא דכתיב (שמות יט) ויחן שם ישראל ויחנו שם בני ישראל אין כתיב כאן אלא ויחן שם ישראל אמר הקב"ה הרי שעה שאני נותן תורה לבני (ויקרא רבה פ"ט, ט) | גדול השלום שבכל המסעות כתי' (במדבר לג) ויסעו ויחנו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת כיון שבאו כולם לפני הר סיני נעשו כולם חנייה אחת הדא דכתיב (שמות יט) ויחן שם ישראל ויחנו שם בני ישראל אין כתיב כאן אלא ויחן שם ישראל אמר הקב"ה הרי שעה שאני נותן תורה לבני ''(ויקרא רבה פ"ט, ט)'' | ||
כשם שההכנה למ"ת בפעם הראשונה היתה | כשם שההכנה למ"ת בפעם הראשונה היתה על ידי זה ש"ויחן שם ישראל", "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד" (יתרו יט, ב. ובפרש"י שם) , כדאיתא במדרש(ויק"ר פ"ט, ט. דא"ז פ' השלום. וראה גם תנחומא באבער יתרו ט) "אמר הקב"ה הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חני' אחת, הרי השעה שאתן להם את תורתי" — הרי מובן, שגם ההכנה ל"זמן מתן תורתנו" בכל שנה ושנה היא על ידי ההוספה באהבת ישראל ואחדות ישראל, "כאיש אחד בלב אחד". | ||
ויש להוסיף בזה — ע"ד הרמז8 — שהענין ד"שבע שבתות תמימות תהיינה"(אמור כג, טו) מורה על השלימות ("תמימות") דכל ז' הסוגים שבנשמות ישראל, כידוע10 ש"כללות נש"י נקרא מנורה ויש בה ז' נרות שהם ז' מדרגות בעבודת ה'" ( לקו"ת ר"פ בהעלותך. ועוד), ז' מדות, שכל א' כלולה מז' ("שבע שבתות"), כלומר, שמציאותו של כל א' מישראל נוגעת לשלימות המציאות דכללות עם ישראל (כשם שכל יום מימי הספירה נוגע לשלימות ספה"ע), ובצירוף כולם יחד — אהבת ישראל ואחדות ישראל — אזי נעשה הענין ד"שבע שבתות תמימות תהיינה", שלימות מציאותם של כל וכלל ישראל — "תמימות", ובכל תוקף המציאות — "תהיינה", "בהווייתה תהא"12, אשר, זוהי ההכנה המתאימה לקבלת התורה. | |||
([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/32/15/17 ליקוטי שיחות חלק לב ע' 261]) | ([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/32/15/17 ליקוטי שיחות חלק לב ע' 261]) | ||