שמיטה: הבדלים בין גרסאות בדף

מצוה לפרסם דעת [[רבינו הזקן]] בשולחנו<REF>הלכות הלוואה, לח.</REF> וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני ראש־השנה של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"<ref>הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86.</ref>. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"<ref>שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.</ref>, אך ממה שכתב שם<ref>בסעיף לו.</ref> "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"<ref>כמש"ש בסעיף לה.</ref>, אלא יש לנהוג כן לכתחילה<ref>[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.</ref>. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"<ref>[[לקוטי שיחות]], ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי ב[[ערב ראש השנה|ערבי ראשי שנים]] של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת־נדרים (פרט לערב ר"ה [[תשי"ב]] שאמר את נוסח הפרוזבול — מתוך שו"ע אדמו"ר הזקן — לפני התרת־נדרים).</ref>.

מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדון דידן — תקנת הפרוזבול), ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי אדמו"ר הזקן ופסקיו (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית<ref>[[לקוטי שיחות]], שם</ref>.