פרשת בהר בחוקותי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה")
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
פרשת '''בהר''' (או '''בהר סיני''') היא [[פרשת השבוע]] התשיעית בספר [[ויקרא]]. היא מתחילה בפרק כ"ה פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ו פסוק ב. ופרשת '''בחוקותי''' ( '''בחֻקֹתַי''') היא [[פרשת השבוע]] העשירית והאחרונה בספר [[ויקרא]]. היא מתחילה בפרק כ"ו פסוק ג ומסתיימת בסוף הספר, פרק כ"ז פסוק לד.
פרשת '''בהר''' (או '''בהר סיני''') היא [[פרשת השבוע]] התשיעית בספר [[ויקרא]]. היא מתחילה בפרק כ"ה פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ו פסוק ב. ופרשת '''בחוקותי''' ('''בחֻקֹתַי''') היא [[פרשת השבוע]] העשירית והאחרונה בספר [[ויקרא]]. היא מתחילה בפרק כ"ו פסוק ג ומסתיימת בסוף הספר, פרק כ"ז פסוק לד.


בשנים שאינן [[שנה מעוברת|מעוברות]] קוראים בדרך כלל את פרשת בהר ביחד עם פרשת [[בחוקותי]].
בשנים שאינן [[שנה מעוברת|מעוברות]] קוראים בדרך כלל את פרשת בהר ביחד עם פרשת [[בחוקותי]].
==הפרשה בקצרה==
==הפרשה בקצרה==
'''ראשון''' אנו קוראים על שנת השבת הידועה כשנת ה[[שמיטה]], וכן על שנת היובל המופיעה פעם בחמישים [[שנה]]. בשנת השמיטה אנו מצווים שלא לעבוד בשדה, לא לזרוע, לא לקצור ולא לעבד. התורה מפרטת דינים רבים מה מותר ומה אסור לעשות עם הפירות שגדלים בשנה זו. כל דיני השמיטה חלים רק על [[ארץ ישראל]], אך בכל ה[[עולם]] יש להיזהר שלא [[אכילה|לאכול]] מ[[פירות]] שגדלו בארץ באותה שנה באם לא נשמרו דיני השמיטה.
'''ראשון''' אנו קוראים על שנת השבת הידועה כשנת ה[[שמיטה]], וכן על שנת היובל המופיעה פעם בחמישים [[שנה]]. בשנת השמיטה אנו מצווים שלא לעבוד ב[[שדה]], לא לזרוע, לא לקצור ולא לעבד. התורה מפרטת דינים רבים מה מותר ומה אסור לעשות עם הפירות שגדלים בשנה זו. כל דיני השמיטה חלים רק על [[ארץ ישראל]], אך בכל ה[[עולם]] יש להיזהר שלא [[אכילה|לאכול]] מ[[פירות]] שגדלו בארץ באותה שנה באם לא נשמרו דיני השמיטה.


לאחר שבע מחזורים של שמיטה מופיעה שנת היובל, אותה מקדשים ב[[תקיעת שופר]] ב[[יום כיפור]]. בשנת היובל משתחררים כל העבדים והקרקעות חוזרות לבעליהן המקוריים.
לאחר שבע מחזורים של שמיטה מופיעה שנת היובל, אותה מקדשים ב[[תקיעת שופר]] ב[[יום כיפור]]. בשנת היובל משתחררים כל העבדים והקרקעות חוזרות לבעליהן המקוריים.


העליה הראשונה ממשיכה באזהרה שלא להונות ול[[שקר]] במשא ומתן, ומסתיימת בהבטחת התורה שבאם נשמור את החוקים והמשפטים, תהיה הארץ בטוחה ושלווה.
העלייה הראשונה ממשיכה באזהרה שלא להונות ול[[שקר]] במשא ומתן, ומסתיימת בהבטחת התורה שבאם נשמור את החוקים והמשפטים, תהיה הארץ בטוחה ושלווה.


'''שני''' - ממשיכה התורה בהבטחות התורה שבאם נשמור את המצווות נשכון בארץ בביטחה. התורה מבטיחה שבאם נשמור את מצוות השמיטה, הארץ תוציא מספיק תבואה גם לשנה זו ולשנה שאחריה.
'''שני''' - ממשיכה התורה בהבטחות התורה שבאם נשמור את המצווות נשכון בארץ בביטחה. התורה מבטיחה שבאם נשמור את מצוות השמיטה, הארץ תוציא מספיק תבואה גם לשנה זו ולשנה שאחריה.
שורה 21: שורה 21:
לאחר מכן מצווה אותנו התורה שלא לעשות פסל [[עבודה זרה]].  
לאחר מכן מצווה אותנו התורה שלא לעשות פסל [[עבודה זרה]].  


'''חמישי''' - בחמשת הפסוקים הראשונים של העליה החמישי ממשיכה ה[[תורה]] ב[[ברכה|ברכות]] למי שישמור את התורה והמצווות, אך לאחר מכן התורה מפרטת את העונשים והקללות ל[[רשע|סרים מדרך התורה]], ובהם [[גלות]] מארץ הקודש.
'''חמישי''' - בחמשת הפסוקים הראשונים של העלייה החמישי ממשיכה ה[[תורה]] ב[[ברכה|ברכות]] למי שישמור את התורה והמצווות, אך לאחר מכן התורה מפרטת את העונשים והקללות ל[[רשע|סרים מדרך התורה]], ובהם [[גלות]] מארץ הקודש.


התורה מסיימת בהבטחת [[הקב"ה]] [[גאולה|שיגאל]] את עם [[ישראל]] מארצות הגוים.
התורה מסיימת בהבטחת [[הקב"ה]] [[גאולה|שיגאל]] את עם [[ישראל]] מארצות הגוים.
שורה 29: שורה 29:
'''שביעי''' - פותחת בדיני תרומת קרקעות לבית המקדש, כאשר הכסף מכל התרומות היה לשימוש תיקונים בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.
'''שביעי''' - פותחת בדיני תרומת קרקעות לבית המקדש, כאשר הכסף מכל התרומות היה לשימוש תיקונים בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.


העליה מסתיימת בדיני [[מעשר]] בהמות, כאשר כל בהמה עשירית מוקרבת כקרבן לה'.
העלייה מסתיימת בדיני [[מעשר]] בהמות, כאשר כל [[בהמה]] עשירית מוקרבת כקרבן לה'.


זהו סיומו של ספר ויקרא, הספר שהתחיל בפרשת ויקרא לפני כחודשיים, הספר שידוע גם בשמו "תורת כהנים" כיון שרובו עוסק בדיני בית המקדש, הכהנים והקרבנות.
זהו סיומו של ספר ויקרא, הספר שהתחיל בפרשת ויקרא לפני כחודשיים, הספר שידוע גם בשמו "תורת כהנים" כיון שרובו עוסק בדיני בית המקדש, הכהנים והקרבנות.

תפריט ניווט