אברהם גולדברג: הבדלים בין גרסאות בדף

[[תמונה:גולדברג.jpg|left|thumb|240px|הרב גולדברג מגיש לרבי אלבום על פעילותו עם העולים החדשים משנת תנש”א]]  

הרב '''אברהם גולדברג''' ע”ה נולד בחג הגאולה [[י"ב תמוז תרפ"ז|יב תמוז]] [[תשי"א]] בעיר צ'יליאבינסק שבאורל. הוא נולד לאביו הרב יצחק שי', חסיד ברסלב שברח מ[[פולין]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], ולאמו מרת טויבע ע”ה שנמלטה מבסרביה.  

ביום י”ג ניסן תשס"ג, יום ההילולא של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בשיאן של ההכנות לחג החירות, נפטר בפתאומיות.  

בצ'יליאבינסק לא היו יהודים רבים ששמרו מצוות, ומכיון שכך היה קושי לחנך את הילדים כראוי בעיר זו. זו הסיבה שהמשפחה עברה להתגורר ב[[סמרקנד]], וכעבור שנתיים הגיעה ל[[טשקנט]]. אברהם היה אז בן שבע שנים בלבד. בערים אלו היה ריכוז גדול של יהודים שומרי מצוות, ובתוכם חסידי חב”ד רבים.  

כיון שלמד בישיבת חב”ד בסמרקנד, טבעי היה שימשיך את לימודיו בחב”ד, והוא עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם שקד על לימודיו. עם תום לימודיו בישיבה, המשיך ל'[[קבוצה]]'.  

לאחר החתונה קבע את מקום מגוריו בכפר חב”ד.  

בשלהי שנת תשל”ד עבר עם משפחתו להתיישב בצפת.  

בשנים תשל”ג-ד הגיעו עשר המשפחות הראשונות לצפת בהוראת הרבי, וביניהם משפחת הרב גולדברג. הרבי הורה אז לרב [[לייבל קפלן]] ע”ה, לארגן קבוצת משפחות שיבואו להשתקע בעיר. המשפחות החדשות חיו מתוך תחושת שליחות מלאה; ערכו פעילות בכל האזור, ארגנו ערבי חב”ד - הרב גולדברג תמיד היה מראשי הפועלים.  

כשהרבי מלך המשיח דיבר על הצורך לפתוח [[בית חב"ד|בתי חב”ד]] - לקח על עצמו יחד עם גורמים נוספים, לסדר אברכים צעירים בשליחות בישובים שמסביב לצפת.  

בשנת תשל”ח ייסד את ישיבת '[[בית לוי יצחק]]', בה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה היוותה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה, הוא היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].  

תפקידו הרשמי היה סמנכ”ל המוסדות, אך בפועל הוא עסק בהרבה תחומים ובמרכזם פיתוח ובנייה.

אחת היוזמות החשובות שעסק בה, היתה [[הדפסת התניא]] בלבנון בעת מלחמת שלום הגליל. צה”ל כבש אז חלקים נרחבים מלבנון והוא חשב שצריך להדפיס את התניא בערים הכבושות בלבנון. כיון שצפת היתה קהילת חב”ד הקרובה ביותר ללבנון, הרגיש ר' אברהם חובה לדאוג להדפסת התניא גם שם, כפי הוראת הרבי.  

אברכים נוספים סייעו ועסקו בעניין הזה, ובסופו של דבר הודפס ספר התניא בחמשה-עשר מקומות ברחבי לבנון. בהיותם בעיר חמדון, נפגשו עם משפחה יהודית שביקשה לבנות מקווה במקום. הרב גולדברג יחד עם שאר האברכים, נרתמו למבצע המורכב לאחר הסכמתו של הרבי. הוא השיג את האישורים לכל החב”דניקים שנכנסו לחמדון כדי לבנות את המקווה, ובראשם מי שפיקח על הבנייה, הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע”ה.

כאשר החל גל העליה ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, בריתות, בר מצוות, חתונות ועוד. הפרויקט שזכור לכולם יותר מכל - הוא פרויקט השבתות. משפחות עולים רבות התארחו בבתי משפחות חב”דיות המתגוררות בקרית חב"ד שבעיר, כאשר במשך השבת הם שמעו שיעורים והרצאות, ואף טיילו יחד בעיר העתיקה של צפת. הוא דאג לכל מחסורם של העולים בגשמיות וברוחניות, אומר אחד מבני הקהילה.

הרב גולדברג נולד ביום הולדתו של אדמו”ר הריי”צ ונפטר בפתאומיות מדום לב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשס"ג]], יום ההילולא של אדמו”ר ה”צמח צדק”.