בית הכנסת צמח צדק (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדר
אין תקציר עריכה
(סדר)
שורה 2: שורה 2:


[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הכנסת]]
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הכנסת]]
'''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית כנסת [[חב"ד]] ב[[רובע היהודי]] בהעיר העתיקה שב[[ירושלים]]. הוא ממוקם ברחוב חב"ד בקומה שנייה, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה "חצר חב"ד". שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך ייעודו היה לקהילת חב"ד מעת הקמתו, ע"י [[אדמו"ר הצמח צדק]].
'''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת של [[חסידות חב"ד|חב"ד]] ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה בירושלים]]. הוא ממוקם ברחוב חב"ד בקומה שנייה, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה "חצר חב"ד". נוסד ב[[מנחם אב]] תרל"ט (1879). לבית כנסת מוכנסים כל [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל]]


בשנת [[תרפ"ח]] שונה שמו של בית הכנסת לבית הכנסת צמח צדק על שם מקימו.
==היסטוריה==
 
בשנת [[תש"ח]], בעת הקרבות, עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס. מיד לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות בית הכנסת על ידי קבוצת חסידי חב"ד, בראשם הרב [[משה צבי סגל]], שגייס לשם כך סיוע כספי גדול.
 
בשנת [[תשכ"ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית [[מעשים טובים]]. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].
 
בבית הכנסת זה נכנסים כל ה[[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי תורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל]]
 
==תולדות בית הכנסת==
ה[[שד"ר]] הרב שניאור זלמן, מחסידי חב"ד, יצא לחו"ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע ל[[בומביי]] ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד וכך בית הכנסת נוסד ב[[מנחם אב]] [[תרל"ט]].
ה[[שד"ר]] הרב שניאור זלמן, מחסידי חב"ד, יצא לחו"ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע ל[[בומביי]] ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד וכך בית הכנסת נוסד ב[[מנחם אב]] [[תרל"ט]].


שורה 23: שורה 15:


בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.
בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.
שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך ייעודו היה לקהילת חב"ד מעת הקמתו, על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בשנת [[תרפ"ח]] שונה שמו של בית הכנסת לבית הכנסת צמח צדק על שם מקימו.
בשנת [[תש"ח]], בעת הקרבות, עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס. מיד לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות בית הכנסת על ידי קבוצת חסידי חב"ד, בראשם הרב [[משה צבי סגל]], שגייס לשם כך סיוע כספי גדול.
בשנת [[תשכ"ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית [[מעשים טובים]]. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].
בר"ח אלול תשל"ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים ע"פ הוראת [[הרבי]].


==המבנה==
==המבנה==
המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: [[מקווה|מקווה טהרה]] לנשים, מקווה מים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הוועד.
המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: [[מקווה|מקווה טהרה]] לנשים, מקווה מים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הוועד.
בר"ח אלול תשל"ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים ע"פ הוראת [[הרבי]].


==אישי בית הכנסת==
==אישי בית הכנסת==
19,297

עריכות

תפריט ניווט